|
|
עמוד:46
ה"יק"א" !( "הזכיון הזה מקיף שטח ברחב של אדמות ביצה , השייכות לממשלה ומהוות קן של קדחת ... קרוב לשנתיים נתמשכו השיחות על גורלם של 800 אנשים ( ערבים , ( היושבים על האדמה הזאת . לפני שבועות אחדים הגיעו בשלום לידי הסכמה , שמכוחה הם מקבלים מ'יק"א' 3 , 500 דונאם במקום אחר — במקום 2 , 500 הדונאמים שתפסו קודם לכן , — וגם סכום מסויים לכיסוי הוצאותיהם" ( פרוטוקול המושב החמישי , עמוד . ( 58 הבה נסכם . בשנת 1922 היו שייכים לנו בארץ-ישראל 750 , 000 דונאם — כ 4 אחוזים מכל ארץ ישראל המערבית . כדי להכפיל את שטח הקרקע הזה לפי מחירי נהלל , יש להוציא 3 מיליון לירות , ואילו לפי מחירי נוריס — למעלה מ 5 מיליון ; זאת — בלי לקחת בחשבון את הפיצויים לפלאחים ; ואז יהיו שייכים לנו רק 8 אחוזים מקרקעה של ארץ ישראל ' חישוב אחר 1 הערבים מעבדים עכשיו כ 5 , 000 , 000 דונאם . כדי להגיע למספר הזה היינו צריכים להוסיף ולקנות למעלה מ 4 , 000 , 000 דונאם , כלומר , לשלם מ 16 עד 27 מיליון לירות ; וזאת , שוב , חוץ מן הכספים הניתנים במסגרת ה"הוצאות" לפלאחים העוזבים , ומן העלות למימון הפעולות שהודות להן נוצרת אפשרות למסור לרשות הפלאחים האלה "אדמות במקום אחר , " ומעליית המחירים בכלל — הן של האדמה , והן תמורת הוויתור מצד הפלאחים . איני עומד , כמובן , על הדיוק הפנקסני של הסיכומים האלה . אבל אני עומד על דבר אחד . ההטפה ל"גאולת הקרקע '' על היסודות האלו היא פטפוט ילדים . אותו פטפוט מהווה הפילוסופיה המנחמת , שלפיה ירדו עתה במקצת מחירי הקרקע לעומת שנת , 1922 ו"כיון שכד , " ככל שנרבה לקנות , כן , כביכול , תוזל . תנודות כלפי מטה תיתכנה , אבל בדרך כלל , נוכח ביקוש נמרץ לסחורה , מתחייבת עליית מחירה : זה הדין . "לגאול" את כל אדמת ארץ ישראל על יסודות של סחר פרטי אפשר כמו שאפשר לשאוב עד תום את הים . מבחינה חברתית מדינית גרוע מצב העניינים עוד יותר . הצד הזה של הבעייה הוא בלתי נעים מאוד , ואגע בו בקצרה ; אבל הוא העיקרי , ואילו גם היו לנו כל אותם מיליונים שלא יימנו מרוב , היו החיים עצמם — וזאת חיש מהר — שמים קץ בלתי נעים ומביש לשיטת ה"גאולה" הזאת . במאה 2 הסכם הזכיון נחתם ב 8 בנובמבר , , 1921 ולפיו קיבלה יק"א בחכירה לתקופת 100 שנה 8 , 100 דונאם של אדמת ביצה בכברה ועתלית , ו 26 , 650 דונאם בקיסריה לייבוש ולעיבוד . למן 1924 פעלה במקום יק"א חברה חדשה בשם פיק"א .
|
|