|
|
עמוד:41
משוא פנים , לשקול את היתרונות ואת הסיכון , ולתת , כפי שמתבטאים בארצות המשפט האנגלו סאכסי , עצת "ס 1 לי 0 יט 1 ר" 4 < האם על ההסתדרות הציונית להסכים לחוזה כזה ? הנה , בקיצור , תמצית הנסיבות העיקריות של עניין זה . על פי משמעותו המתייקת של הסעיף 4 בכתב המאנדאט , נציגן היחיד של הזכויות היהודיות על ארץ ישראל לפני ממשלת בריטניה הוא — ה"סוכנות היהודית . " שום נציגות אחרת אינה מובאת בחשבון על פי כתב המאנדאט . כל ההערות , התלונות , התביעות — מקורן צריו להיות ב"סוכנות היהודית . " כיום היא זהה עם ההסתדרות הציונית . מן הרגע , שבו תקבל ה"סוכנות היהודית" בסיס אחר , תאבד ההסתדרות הציונית , בתור שכזאת , הן את הזכות והן את האפשרות להשפיע על המצב המדיני בארץ ישראל , כלומר , על מכלול הבעיות הנוגעות לאופיו של המינהל , לפיקוח על העלייה , לזכויותיהן של הקהילות והלשון , להרכבם של מוסדות השלטון העצמי , לתחיקה בעניין חקלאות , מסים ומכס , למדיניות החינוך של הממשלה , ובכלל לכל הפעולות וההוראות , שבהן תלויה התפתחותה של ההתיישבות היהודית . ועוד , "הריבונות" המדינית של ה"סוכנות היהודית" — בלתי נפרדת היא לחלוטין מן הריבונות בענייני התקציב . הזכות להשתמש באמצעי קרן היסוד , לחלקם בין ענפי עבודה שונים , להעניקם לבתי ספר או למונעם מהם , לעודד יוזמה קואופרטיווית או , להיפר , פרטית , להציב בראש התור את ההתיישבות העירונית או , להיפר , הכפרית — זכות זו חייבת להיות שייכת במלוא היקפה לאותו מוסד , שהוא בעל םמכויותינו המדיניות . כשתיפרד ה"סוכנות היהודית" מן ההסתדרות הציונית , תאבד ההסתדרות הציונית , בתור שכזאת , הן את זכותה והן את אפשרותה להשפיע גם על ניהולו הכלכלי של המפעל הציוני . אילו נבחרה ה"סוכנות היהודית" על ידי הקונגרס המורחב , או , נניח , אף על ידי הקונגרס הכלל יהודי , גם אז , כמובן , היתד . ההסתדרות הציונית מאבדת את זכויותיה הנוכחיות . ואולם אז היתה מוסרת אותן לידי מוסד , שפתוח לדרכי השפעה דמוקרטיות . הציונים היו יכולים אז להיאבק בעת ) באנגליה : solicitor עורך הדין המכין מסמכים משפטיים ונימוקי טיעון בשביל לקוחותיו , אד רשאי להופיע רק לפני בתי הדין הנמוכים , לעומת ה Barrister הרשאי לטעון גם בבתי הדין העליונים .
|
|