|
|
עמוד:28
בני אדם , שניחנו בחוש הסתכלות דל , או בני אדם המסונוורים מאהבתם המובנת בתכלית לשפת אמם , לעיתים קרובות אינם משגיחים בעובדה זו . לגביהם היא מוסתרת מאחורי העיתונות היידית הפורחת והתיאטרון . אך הנה , למשל , דווקא באמריקה , מקום שם רבים עיתונים ותיאטרונים כאלה יותר מבכל מקום אחר , די לו לאדם במבט הגון , כדי להבין במה העניין . בעיית עתידה של לשון שימושית אינה מוכרעת על פי עצם העובדה , שדורנו מעדיף לקבל באמצעותה מידע , מזון רוחני או חוויות אסתטיות . בעיית עתידה של לשון שימושית נחרצת רק על פי העובדה , שעושים בה שימוש כשפת דיבור , ובייחוד — בפי הילדים . איך מדברים יידיש המהגרים המבוגרים באמריקה , חרף העובדה שהם גדלו ב"תחום המושב" או בגליציה , — על כד מהלכות בדיחות רבות לאין ספור הידועות בהחלט לכל , כך שספק הוא אם כדאי להיכנס לפרטים . כל מי שרוצה לבדוק את אמיתותם של סיפורים אלה , בלא לבקר באמריקה , פשוט יקנה כל עיתון מקומי שהוא ויקרא , לא את המאמרים , אלא את המודעות . המאמרים נכתבים על ידי נקיי הדעת , שרובם הגיעו לכאן זה לא מכבר יחסית , וכדרך אנשי העט מצטופפים הם בחוגם המצומצם ובאים במגע אן מעט עם הרחוב . ואילו המודעות נכתבות למען הרחוב על פי אמת מידה אחת ויחידה : להיות מובנות , כלומר , לקרוא לדברים כפי שהם נקראים בשפת הדיבור השימושית . על כן , במדור המודעות קרוי בית הקברות החדש ( בניו יורק מושך ענף נוחות זה אף הוא לקוחות בעזרת מודעות העיתון 8 " : ( מאדערנע סעמעטערי " ) ; " בית קברות חדיש ;( " והתיאטרון , שבערב מציגים בו מחזות ביידיש וולינית מושלמת , מודיע בבוקר , ש"סיקס קענען געבוקט ווערען אינ'ם אפיס , " כלומר , הכרטיסים נמכרים בקופת התיאטרון . זוהי השפה השימושית של ההמונים הבוגרים ; ספק אם יימצא באמריקה גם בין הקנאים קנאי שכזה , אשר יכחיש זאת . אך , מובן , שהקול המכריע בדבר עתידה של השפה השימושית שייר לילדים . בתחום זה המצב ברור בהחלט . לא נגזים אם נאמר : אפילו בגיטו הגדול של ניו יורק קשה למצוא שני פעוטות בגיל בית הספר , שנולדו בארץ זו , שישוחחו בשעת משחקיהם זה עם זה ביידיש . הם מבינים יידיש , עונים להוריהם בשפה זו , אר בינם לבין עצמם משוחחים הם באורח טבעי באנגלית . בזאת נחרצת שאלת העתיד ללא עוררין . פריחת העיתונות והתיאטרון ביידיש היתד , תוצאה בלתי נמנעת של ההגירה הגדולה . אם זו תתחדש , תתקיים היידיש באמריקה זמן רב יותר , אד אם הגיעה ההגירה לקיצה , הרי כעבור חמש עד שבע שנים תתחיל העיתונות להתדלדל , ועל כד יצטער בכל נפשו כל מי שמעריך את העיסוק העיתונאי , יהא יחסו
|
|