|
|
עמוד:188
האיסלאם [ ב ] כשאותנו — הציונים ה"בלתי מתונים" — משדלים "לרחם על אנגליה המסכנה , " להתחשב במצבה , להבין , שהיא אינה יכולה להסתכן למען היהודים בסכסוך עם ה"כוח" העצום של נתיניה המוסלמים , הרי ביסודן של כל מיני מליצות כאלה מונחות שתי לא אמיתות גדולות . האחת — כאילו , נאמר , 70 מיליון המוסלמים בהודו יקבעו את יחסם לאנגליה לא על סמך האינטרסים העצמיים שלהם , אלא על סמך שמועות מארץ ישראל . הלא אמיתה השניה היא , כאילו היסוד המוסלמי בגבולותיה של הקיסרות הבריטית , או מחוץ לגבולותיה , מייצג "כוח" כזה , שפשוט אין ביכולתה של מעצמה זו להסתדר עמה , למרות רצונה הכן למלא את התחייבויותיה כלפי היהודים . נתחיל בהודו , שעליה מסתמכים לעיתים קרובות ביותר גם האנגלים , ובייחוד הסניגורים הציוניים שלהם . בהודו היו לפי המפקד של שנת 320 1921 מיליון תושבים , מהם 220 מיליון בראהמינים ו 68 מיליון מוסלמים . מאז ומעולם היה קיים בין שתי העדות הללו אנטאגוניזם חריף . מן הראוי לציין כאן , שאם איבדה הקנאות הדתית את עוצמתה בתור כוח מאחד , בתור דבק להתמזגותם של יסודות שונים , הרי כוחה המפריד , בתור סימן , שלפיו שכנים קרובים זה לזה שונאים זה את זה , נשתמר אצלה , כידוע , במלוא היקפו — אפילו במערב , לא כל שכן במזרח ; בהודו היתד . שנאה זו בין הבראהמינים לבין המוסלמים בעשרות השנים האחרונות ( ואין צריך לומר , בעבר הרחוק ) קו האופי העיקרי והבסיסי של כל המצב הפוליטי . פעמים לבשה השנאה צורות משונות מנקודת המבט שלנו : כזו היתד . התנועה "נגד שחיטתן של פרות , " שנתפשטה ונפוצה לאורך החוף המערבי ובבנגאל לפני עשרים שנה . בשביל הבראהמינים הפרה היא בהמה קדושה , ובשביל המוסלמים , הריהי
|
|