האיסלאם [א]

עמוד:183

על אלג'יר , לא היה ההבדל בציוד בין אירופה לבין האיסלאם גדול כל כר , כפי שהוא כעת . אף על פי כן נעשו הכיבושים , והאיסלאם נכנע , ונכנע מתוך ציות גמור . במשך כל מאות השנים הללו לא היה — חוץ ממרד הספויים , שנשא צביון מוסלמי רק למחצה — אף מרד גדול אחד שנתחולל במושבות המוסלמיות אחרי שכונן בהם שלטון אירופי . הסרבים והבולגרים התקוממו נגד תורכיה ; האיטלקים התקוממו נגד אוסטריה ; האירים התקוממו נגד אנגליה ; ולבסוף , האלבאנים ( הם עצמם מוסלמים למחצה ) התקוממו אף הם נגד תורכיה ; ואולם לא באלג'יר אחרי שנת , 1847 לא במצרים ולא בתוניס אחרי שנת , 1882 ולא בסודאן אחרי שנת 1899 לא אירע שום דבר דומה לזה . להסביר כניעה זו ברוח הענוותנות והוותרנות הנוצרית שבאיסלאם אי אפשר — בקוראן אין נמיכות רוח כזאת . להסביר אותה ב"פאטאליזם" — פירוש הדבר להכניס ראשנו בתחום ספרות יפה שטחית ( למה לא הפריע ה"פאטאליזם" למוסלמים האלבאנים להתקומם נגד תורכיה , פעם אחר פעם , בשנים 1909 , 1908 ו . (? 1910 לא נותר איפוא אלא להסביר אותה בקיום השכל הישר : האיסלאם פשוט ראה , שנגד אירופה אין לעשות דבר . חקירה היסטורית זו יש בה מן התועלת , משום שמני אז נתחוללו על שני הקטבים של השאלה המעניינת אותנו שינויים גדולים . ראשית , המלחמה נעשתה עניין של ארגון טכני מתוחכם ביותר , שאת קצבו יכולות להדביק רק המדינות העשירות והתרבותיות . שנית , לקוראן בתורת גורם פוליטי מלכד מונה אותו גורל שנועד לכל שאר הדתות ' הוא איבד כמעט , או , בפשטות , את כל המאגנטיזם הפוליטי שלו . לפני שלושים שנה בקירוב היה מקובל , כי ב"מזרח" מתמזגת בדרך כלל הקנאות הדתית לא רק עם הקנאות הלאומית , אלא אף עולה עליה . זאת סיפרו לא רק על המוסלמים , אלא גם , למשל , על הנוצרים בבאלקאנים . ואולם בינתיים החלו הבולגארים הפראבוסלאבים והסיבים הפראבוסלאבים במאקדו ניה לשחוט זה את זה בקנה מידד . רחב — לא בשל מחלוקת בענייני אמונה , שהיא אחת אצל שני העמים , אלא בשל הלשון , שבה יש לקרוא את סדר התפילות . העובדה , שהדבר נמשך מימים ימימה היה בה כדי לשכנע לבסוף את אירופה בכך , שהאגדה על כוחן המלכד של האמונות הדתיות אינה מתייחסת עוד אל הנוצרים ב"מזרח . " ואולם ביחס לאיסלאם נשארה אגדה זו במלוא תוקפה . מוזר הדבר , שכאן נשכח דבר אחד בולט . עוד בשנת , 1832 ואחר כך ב , 1839 2 הספויים ( Sepoy ) היו החיילים ילידי המקום בצבא בנגאל של "חברת הודו המזרחית , " ומרידתם היתה בשנים . 1858-1857

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר