התיאטרון העברי

עמוד:136

בארץ ישראל תהיה אחרת . הוא יהיה האפיק היחיד שבאמצעותו יתוודע הציבור היהודי בארץ לאוצרות התיאטרון של כל הזמנים וכל העמים . מטבע הדברים , על תיאטרון עברי בגולה למצוא עניין מיוחד בנושאים יהודיים ; נוסף על הרפרטואר היהודי , על התיאטרון בארץ ישראל להעלות בפני הקהל שלו גם את "האמלט , " את "נורה , " את "הפעמון השקוע . " משימתו היא איפוא מורכבת לאין שיעור יותר . היא תהיה קשה יותר גם מבחינה מעשית . תיאטרון מותקן כהלכה בארץ ישראל יצטרך לגוון מאוד את הרפרטואר שלו בשנות קיומו הראשונות . קהלו אינו גדול מבחינה מספרית ; חרף סיבוביו בערי השדה תהא העלאתו של כל מחזה ומחזה מוגבלת למספר לא רב . הוא יהיה זקוק למחזור שנתי של 15-12 מחזות , לכל הפחות , מבחינה מעשית יקשה אז ליישם את השיטה ה"מוסקוואית" הנוכחית , השוקדת על עיבוד הכול בפרטי פרטים . על אחת כמה וכמה חשובה עבודת ההכנה הנעשית כעת בברלין . שחקנים , שעברו דרך בית ספר כזה , יגשו אל המחזות והתפקידים באופן אחר , ואפילו יהא עליהם אחר כך לקצר במידה רבה במתכונת משך הזמן שנקבעה — "שישה חודשי עבודה לכל מערכה . " עוד אחזור לצד מיוחד אחד בעבודתה של להקה זו — דהיינו לבעית כללי המבטא הספרדי . הפעם רציתי לחזור ולציין את מה שפתחתי בו — ההכרח שבמשיכת תשומת לבו של הציבור . מובן בהחלט , שמפעל כזה אינו יכול להתפתח בלי תמיכה ציבורית פעילה . מה שאינו מובן בהחלט — זו השאלה , מדוע אמת פשוטה כזאת טעונה הוכחה . ברלין משופעת בידידי ארץ ישראל , ידידי השפה העברית eras , האמנות בכללה . בעצם , היה על אנשים אלה לשאת על כפיים להקה זו . טיפול מסור וראוי לשמו במשך כמה חודשים או שנה , וארץ ישראל תזכה במוסד , שישפיע עמוקות על כל מערכת חיי התרבות שם .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר