|
עמוד:133
צ'רצ'יל או הרוזן דבונשיר 1 בלחץ . כל עוד באים כל הלחץ , כל המחאות , התלונות , ההטרדות והדרישות רק מן הצד שכנגד , ואנו מצייתים ועל כל צעד ושעל יוצרים את הרושם , בין אצלי ידידים ובין אצל אויבים , כאילו האדח סמואל פועל בהתאם לרוחנו ותוך הסכמתנו , — לא יעזור לנו איש . זאת לא ניתן לשנות כשם שלא ניתן לשנות את הוקי הטבע . האופטימיסטים יאמרו , שייתכן , כי הימצאו של קאבינט ידידותי ישפיע " עלינו" עצמנו , יצמיח "לנוי' כנפיים , יוסיף "לנר' אומץ להיאבק ולמחות . אך גם זה מוטל בספק רב . קודם כל , על דרכנו מוטל מכשול רגשי גדול : האדון סמואל . הוא כרך את שמו לא רק במעשים ברורים , אלא גם בעקרונות חוקתיים ברורים — קודם כל , באותו עיקרון , שלפיו שלושה רבעים מן השלטון החוקתי ב"בית הלאומי היהודי" צריכים להיות שייכים למתנגדיו המושבעים של "הבית הלאומי היהודי . " משום כך לשאוף להשיג שינויים יסודיים , פירושו לשאוף להסתלקותו של האדון סמואל . נוסף על כך , פירושו לשאוף בכלל לטיהורו המוחלט של המנגנון המינהלי . בלא זה , כפי שכבר ראינו , לא יביאו שום "משבי רוח" מלונדון כל תועלת בארץ ישראל . אך אפשר לנבא בוודאות 1 המנהיגים הנוכחיים של הציונות הרשמית לא יעזו להעלות דרישות רציניות כאלה לפני הממשלה , אפילו תהא זאת ממשלת פועלים . מכאן — הכול יישאר כפי שהיה . העניין הוא לא בבחירות באנגליה . את התפקיד המכריע בעניין שלנו מילאו הבחירות שנערכו באוגוסט בקארלסבאד , בישיבה האחרונה של הקונגרס הציוני הי"ג .
|
|