|
|
עמוד:113
לא די להם בהחלטתו ההססנית ונטולת האופי של הוועד הפועל הציוני בעניין "הסוכנות הערבית" ( בה לא מוזכר אפילו העיקר , דהיינו , שאמצאתו החדשה של האדון סמואל פורסמה בלי התייעצות מוקדמת עם ההנהלה הציונית ) — שוב מושמעים במלמול דברי נופת צופים חסרי ערך על השלמה עם הערבים . אילו היה ראוי להעלות אי אלו תביעות רציניות כלפי ההרכב הנוכחי של הוועד הפועל הציוני , היה עלינו להגדיר תעלול זה בשם תעלול נפשע . אפילו סמואל הודיע לערבים , כי ה"סוכנות" היא הוויתור האחרון . מובן , שכעבור חודש הוא ישכח את דבריו וייסוג עוד נסיגה ; ואולם , הרי אין זה מעניינו של הוועד הפועל הציוני לדחפו לכך במישרין . מצטיירת תמונה כזאת : הממשלה עצמה , מכל מקום , כך המצב היום , אומרת "באסטה , " אך המועצה העליונה של ההסתדרות הציונית מבקשת מן הממשלה שלא לומר "באסטה" בשום פנים , אלא להיפד , להתקדם באותה דרך ולהציע לערבים עוד איזו מתת שהיא . מה משמע הדבר הזה ? עיוורון ? או התרפסות , שדמנו ומוחנו ספוגים בה י ואולי גרוע מזה ? האומנם אין אנשים אלה מבינים שמתת חדשה אינה יכולה להיות אחרת מאשר ויתור חדש על חשבון זכויות היהודים י בסופו של דבר , מעניין לשמוע מפי מישהו מבין המפשרים בני סמכא — מה , בעצם , רוצים הם עוד ! 1 הבה נעיין בדבר . פרשת ההחנפה לערבים על דרך הפיוס מתנהלת זה קרוב לשש שנים . מצדנו מנהלים אותה אנשים שאינם " הרצליאנים" חסרי טאקט כל עיקר , אלא להיפר , כולם כאחד הם דוברי הציונות הפושרת , החל בחברי ההנהלה הציונית בהרכבה הנוכחי וכלה באותו ארגון ה"אילמים" המשעשע , אלה בעלי הלך הנפש האופייני למשרתת , והמכנה עצמו בארץ ישראל בשם "הפועל הצעיר . " בתוך כך הלך ונתחסל בהדרגה כל מה שרק אפשר היה לחסל . המלה Judenstaat ( מדינה יהודית , ( סיסמת הרוב היהודי , הכרת הפרוד העצמי , ודומני , אפילו שיר "התקווה . " אך גם זה עדיין לא הכול . בשלוש השנים האחרונות עברה בעיקרו של דבר העבודה ,
|
|