|
עמוד:62
כל זה , כאילו צריכה הארץ לשמר את דמות מסורתה המקודשת , בעלת האופי המדברי . אפילו ביצות , שאדי ריקבון מרעילים נודפים מהן , מוגנות מטעם המינהל ואין לגעת בהן . בכל מקום בעולם מקימים תחנות "מחקר לחקלאות על חשבון הממשלה , ואילו בארץ ישראל אין נותנים אפילו קרקע בשביל תחנת נסיונות יהודית . כל שיטת המיסוי אינה מחושבת לטיפוח שיתוף פעולה בין החקלאות המקומית לבין התעשיה והמסחר , ובמיוחד אין הדבר כך כאשר מפעלים אלה מצויים בידי יהודים . הממשלה עצמה אינה בונה נמל שהוא בבחינת כורח המציאות ואינה נותנת ליהודים זיכיון לעשות כן . מסילת הרכבת מנוצלת בדרכי חמס ובגרעונות , ולפועלים יהודים אץ בשירות זה דריסת רגל . כל ממשלות תרבות שואפות ליישב ביתר צפיפות את שטחיהן הריקים ומושכות לשם כד באמצעים מוגברים מהגרים מאירופה , ואילו המינהל בארץ ישראל — להיפר — דואג במאוד מאוד להמציא לחצים ומסים חדשים על המתיישבים היהודים . ישעמם לפרט את כל דרכי המינהל הרבים לאין ספור בשאיפתו לקדם את פני סכנת "ייהודה" של ארץ ישראל . אפשר שמן הראוי לפעמים לעצום את העיניים , לחרוק שיניים ולהמשיך במפעלנו הגדול , ואולם לא להחשיב מכשולים מדיניים הריהי שגיאה גורלית , ולהשתחוות בהכנעה לנוכח עלבון ולהודות על כך , הריהו צעד שאינו הולם נציגי עם . של ובכן , שגיאתם הגדולה הראשונה ה"נ ^ פמנים" ( בעלי העסקים הפרטיים ) שלנו נעוצה במס הזלזול לגבי התנאים המדיניים כלכליים של ארץ ישראל . החטא האחר הגדול יותר מתבטא בצמצום שלא מדעת או מתוך הכרה דמגוגית של כל סבך הבעיות הכרוכות בשיקומה של ארץ ישראל לדרגת בעיה כספית פשוטה . בדרך זו מפושטת הבעיה מאוד מאוד , והיא נעשית לגמרי בלתי תלויה בתנועה עממית , מחוץ למסגרת העם , רק מכוח גורמים חיצוניים , אצל אחדים בעזרת גבירים נדיבים , אצל האחרים באמצעות מלוות חוץ . זו של צורה כספית ה"נ ^ פ" מובנת מאוד ומפתה בורגני זעיר מן השורה . לשם הגשמת רפורמה של הצלה אין צורך בארגונים דמוקראטיים . לא בבחירות ולא בקרבנות עם ; יש צורך רק בקבוצה סמכותית של דיקטאטורים , שתוכל למשוך אליה גבירים ידועים לפתיחת ארנקיהם , גבירים , שאין לדמוקראטיה גישה אליהם . לגבירים העשירים אפשר , ואפילו צריך , לתת זכיונות וזכויות יתר , אשר , כפי שמנחמים אותנו , יישאו רק אופי זמני , אך חלף כך תינתן לנו הפוגת מה ברגע פורענות קשה זה . וכך , דיקטאטורה מבית וזכיונות מחוץ ישמשו ערובה למציאת מרפא לכל צרותיה של התנועה הציונית כולה , וליישוב הרעב בפרט . והתמימים מאמינים , וההמון הרוצה להיות מרומה —
|
|