שלוש שנותיו של האדון סמואל [ב]

עמוד:59

ורביעית , אם האיפ 1 פיה ששמה האדון סמואל היא בבחינת תקדים , הרי זה רק במובן אחד — ובמובן עצוב מאוד . שתיקתנו במקום תגובה על שלוש שנים אלה של הרס שיטתי של כל מה שיקר וחשוב לנו — זה מה שיוצר תקדים שלא יימחה . גם אם תפקע אי פעם סבלנותנו , כשבמקומו של האדון סמואל יופיע ממלא מקום ראוי לשמו — נהיה משוללי אפשרות מוסרית למחות . ישאלו אותנו : "מדוע אינכם מרשים לג'ונסון או לסמית את מה שהרשיתם לסמואל " ? על שאלות כאלה אץ תשובה . עלי לסיים במרירות תוך נזיפה בי בעצמי : רק משום שחסרים אנו חוט שידרה נוצרה ונתבצרה שיטה זו בארץ ישראל , ורק בעטיינו היא מאיימת ליהפך למסורת .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר