|
|
עמוד:52
שלוש שנותיו של האדון סמואל [ ב ] החלטת ציוני אמריקה י בשבחו של האדון סמואל קובעת , כי ההתחלות שלנו בתחום המעשה מצאו אצלו תמיכה תמיד . זה , כמובן , אינו נכון . הזיכיון החשוב ביותר , שקיבלו עד כה היהודים , עוכב בידי האדון סמואל במשך שנה בהכריזו , כי יסכים לו רק כשתשלים עם זאת "דעת הקהל הערבית . " היה צורך לפנות בתלונה ללונדון , ומשרד המושבות הציע לו לאדון סמואל לחתום על הזיכיון . גם בעלי זיכיונות קטנים יותר נתקלו במכשול כזה , ותמיד אפשר לפגוש זה או אחר מהם בלונדון , מקום שם הם משתדלים , לפעמים בהצלחה , להתיר רשת מכשולים ומעשי התנכלות שמקורם מהאדון ריצ'מונד , באישורו של האדון סמואל . גם איק"א נתקלה באותו מכשול ברכשה חוליות ( אדמות חול ) בקיסריה . לשווא מתחננים אנשי הלגיון העברי זה שלוש שנים לקבל פיסת קרקע . באוקטובר אשתקד כתבה ההנהלה הציונית בארץ ישראל לאדון סמואל את הדברים הבאים במחאה על ההחלטה להפקיע אדמות יהודים בקלנדיה : "איננו יכולים שלא להסיק , כי קלנדיה נבחרה לשמש שדה תעופה לא משום יתרונה הטבעי , כביכול , אלא משום שאדמה זו שייכת ליהודים , ומשום שאין נוהגים להתחשב בדעת הקהל היהודית במידה שמתחשבים בדעת הקהל הערבית ... בעיקרון , שנקבע על ידי הוד מעלתו , רואה ההנהלה דוקטרינה מזיקה ביותר לעתידם של היהודים בארץ ... אנו נאלצים להציג את יחסו של השלטון לחקלאות היהודית בשנים האחרונות אל מול יחסה לחקלאותם של הלא יהודים . בעמק הירדן הוחכרו לערבים אדמות ממשלה נרחבות בתנאי הנחה מירביים ... ואילו היהודים לא קיבלו דבר ... עם תחנת הנסיונות בדגניה כבר נעשה הסכם על מסירת 1000 דונם לידיה , ואולם גם אדמה זו נמסרה לערבים ... בצער עמוק 1 הוועידה ר , 26 של ציוני אמריקה , בה נתקבלה ההחלטה , נערכה ביוני , 1923 בבאלטימור .
|
|