|
עמוד:49
לארץ האנטישמיות הרשמית . מעניין הדבר , שאפילו יהודים אנגלים , שגדלו באנגליה , לא נתקלו מעולם , לא בבית הספר , לא ב"סיטי" ולא במקום העבודה , במשהו כגון זה , והם מציינים בזה אחר זה , כי השלטון בארץ ישראל יוצר בגלוי אווירת חנק , רצופת דעות קדומות , ובה נחשבת הצרת צעדי היהודים בשירות התעסוקה ובתחום העסקים לחובה פאטריוטית . האדון סמואל יודע כל זאת , ובשיחות רשמיות לאין ספור ובמכתבים פרטיים מצדיק זאת . ריצ'מונד , אדם המאמין באמיתות "הפרוטוקולים של זקני ציון" ומתנגד בגלוי לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל , נעשה ליד ימינו . ועם זאת הוא אדם הגון , ומתוך שהוא יודע שרווחת אי שביעות רצון מרובה ממנו ( בייחוד לאור העובדה שהוא תוקע מקלות בגלגליה של כל יוזמה יהודית , ולוא גם בעלת אופי מסחרי גרידא ) — הוא מציע פעם אחת לאדון סמואל את התפטרותו . האדון סמואל מסרב לקבל את התפטרותו של האדון ריצ'מונד . לעומת זאת פוטרו פקידים יהודים בזה אחר זה . ( 8 לאחר מאורעות יפו ייחשב "הספר הלבן" לשיא הקאריירה הארץ ישראלית של סמואל . כידוע , נכתב מסמך זה בעצם ידיו , ואליו , ולא אל צ'רצ'יל , נאלצו חברי ההנהלה הציונית ללכת כדי להפציר בו שיסכים להוציא מתוכו את הסעיפים המזיקים או המשפילים ביותר , אך ללא הצלחה . מסמך זה נשלח להנהלה לשם אישור בלא כל טענות ומענות , תחת איום , שאם לא כן תיערך בדיקה מחודשת בשאלת סעיף 4 של המאנדאט ( הסעיף בנוגע ל"סוכנות היהודית . ( " הודעת איום זו הוגשה ימים מספר לפני התכנסותו של חבר הלאומים ולאחר שהושקעו מאמצים עצומים על ידי הציונים באירופה ובאמריקה כדי להבטיח את אישור המאנדאט . יש להן לדרישות בתנאים כאלה ובצורה כזאת מושג מוגדר מאוד ובלתי נעים בלשון המשפט , ומובן שיש לה להסכמה הנסחטת בנסיבות כאלה בבירור אותו ערך מבחינת המוסר וההתחייבות כמו שיש לטבילתו של אנוס . ואולם בימי קדם השתתפו באותו נוהל של " שידול , " אשר כתוצאה ממנו נהפך היהודי לאנוס , עסקנים מסוג שונה לגמרי מזה של האדון סמואל . תפקיד היוזם הפעיל , שמילא האדון סמואל בעניין זה , הוא תקדים נועז הפותח אפשרויות גדולות . ( 9 פעולתו הבאה של האדון סמואל היתד . זו , המכונה בשם "חוקת ארץ ישראל . " עצם הרעיון הוא שטות . אנגליה נטלה על עצמה להגשים את הצהרת באלפור ; רוב ערביי ארץ ישראל אינם רוצים לשמוע על הצהרה זו . מכאן , שיש לד . לאנגליה שתי אפשרויות שמתוכן היא יכולה לבחור אחת — או להסתלק מן ההצהרה , או לנהל את העניינים בינתיים בניגוד לרצון הערבים . אולם האדון סמואל הציע דרך שלישית : להמשיך בעת ובעונה אחת במדיניות , שאינה רצויה לרוב , ולתת לאותו רוב במה רשמית ממנה ניתן להפריע ולחבל
|
|