תשובה לשאלות עתונאי בעקבות ההתפטרות

עמוד:30

עלולה לגרום לעקימת שפתיו של הצד שכנגד . לאן הוליכה דרך זו , הרי עיניכן הן הרואות . הטאקטיקה הנוכחית שלנו מזכירה סיוף חרבות . אם נתקלת החרב במקום רך , הריהי מעמיקה לחדור ; אך אם היא נתקלת בכפתור עצם או נרתיק סיגריות , הריהי מתעקמת והעניין נגמר . אין לנו צורך באמנות ריקוד זו . מה שדרוש לנו הוא — פצירה , בלי הרף ובלי חשך . וזוהי הטאקטיקה המדינית היחידה שהאנגלים רוחשים לה כבוד . האגדה שאני שואף , כביכול , לסילוקו של סמואל "ויהי מה" איננה אלא אגדה . אני שואף לתמורה יסודית בטאקטיקה של סמואל , ואהיה מאושר מאוד , אם הוא עצמו יסכים להביא לתמורה זו . אך להשלים עם משטר נוסח קרנסקי , שתחת חסותו צומחים בנחת כוחות עויינים , רק משום שקרנסקי זה הוא יהודי — טאקטיקה זו נראית בעיני הרת אבדון ואין להרשותה . מליצות על כך , שלנו חשובה לא הפוליטיקה אלא רק הכלכלה , מפעל הבניין — מליצות אלו אבי יודע בעל פה , אך אין להן כל שייכות לעניין . כלכלתנו בנויה בעיקר על תרומות מרצון , על קרן היסוד . וגם המפעלים הפרטיים שלנו בארץ ישראל מושכים לפי שעה , כידוע לכל , הון לא בגלל סיכויי רווחים , אלא מתוך התלהבות לאומית . אפשר להצטער על כך , אבל זה המצב . לפיכך , ההתלהבות , האמונה , התרוממות הרוח ושאר גורמים , שאין לשקלם במוחש — הם המהווים את הבסיס לכל כלכלתנו ולכל בנייננו . העניין אינו נעוץ איפוא כל כך בהלך רוחם של ההמונים הנותנים את הכסף , כפי שהוא נעוץ בהלך רוחו של אותו צבא קטן של עובדים ציוניים מן השורה בארצות השונות שצריכים להתדפק על כל דלת יהודית ולאסוף את הכספים האלה . כל האומר , כי המצב המדיני בארץ ישראל "לגמרי אינו משפיע" על כושר פעולתם של העובדים האלה , הריהו מכחיש עובדות פסיכולוגיות גלויות לעין . כאשר בכל רחבי תבל מתפשט הרושם , כי בארץ ישראל שולט משטר , כפי שתואר במכתבו של הוועד הלאומי , וכי — עוד גרוע מזה — עמו השלימה ההסתדרות הציונית עצמה , הרי רפות ידיו של המתרים הציוני ובשל כך מתמוטטת כל הכלכלה שלנו . על סמך נסיון של עבודה במשך שנתיים וחצי למען קרן היסוד — הן מן המרכז והן בתור מתרים — הנני מודיע לכם בפשטות ובבהירות , כי המשך הטאקטיקה הנוכחית שלנו תוליכנו בהכרח לפשיטת רגל כספית . והצרה אינה נעוצה כל כך באורח פעילותו של המינהל ה ז ר , כפי שהוא נעוץ באי 3 אלכסנדר קרנסקי , ( 1970-1881 ) מדינאי רוסי , ממארגני "מהפכת פברואר" ב 1917 וראש הממשלה הזמנית , הדמוקראטית , שמטרתה היתד . לעמוד בפני הבול שוויקים . הדבר לא עלה בידו ולאחר "מהפכת אוקטובר" הוא נמלט מפטרוגראד וערך גלות במדינות המערב עד סוף ימיו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר