|
|
עמוד:26
ג ) דרשתי מן הוועד הפועל שיקבע את עמדתו כלפי נוכחותם של אנטי ציונים , ואפילו אנטישמים , בקרב הפקידות הגבוהה בארץ "הבית הלאומי . " הוועד הפועל לא קיבל הצעת החלטה זו . ד ) לנוכח הדעה הנפוצה , כי ההסתדרות הציונית הסתלקה מחזונו של הרצל , דרשתי מן הוועד הפועל להצהיר , כי התנועה עומדת עמידה איתנה על יסוד תוכנה ומשמעותה ההיסטורית של תכנית באזל , וכי את התחייבויותינו כלפי מעצמת המאנדאט יש לפרש רק ברוח זו . הוועד הפועל מיאן להצהיר הצהרה זו . באמצעות החלטות אלו אישר הוועד הפועל בלא שינוי את הטאקטיקה , שממנה נשקפת סכנת שקיעה לתנועה ופשיטת רגל למפעל היהודי בארץ ישראל . אופיינית לטאקטיקה זו היא תפיסת היסוד שלה , שלפיה אי אפשר לכוף על הממשלה הבריטית אפילו זכות מוקנית אם אין יכולת להשתמש באמצעי כפיה או סאנקציות . הריני מצהיר , כי תפיסה זו כוזבת . מי שיעמוד בעקשנות וללא רתיעה על הכרה מלאה של זכותו , חזקה עליו שימצא אצל העם האנגלי ואצל ממשלתו רק הסכמה , יחס של כבוד וגם — אפילו אחרי מאבק ממושך — צדק . נהפוך הוא , דווקא מן הטאקטיקה של מורך לב נשקפת סכנה של דמורא ליזאציה בשלטון , גם במערב וגם במזרח . לפיכך רואה אני מחובתי לסכל טאקטיקה מזיקה זו , הן בדרך של מאבק גלוי והן בדרך של צעדים מדיניים בלתי תלויים . אני סבור , כי זו גם זכותו של כל ציוני לאחר שהקונגרס הי"ב — מתוך שבחר בי להנהלה — אישר את פעילותי המדינית בשנים 1918-1915 שהתנהלה באורח עצמאי וחרף רצונה של ההנהגה הרשמית . הרבה יותר נוח היה לי — ואין לי שום ספק שאני גם רשאי לכך — לנהל את המאבק הזה במלוא היקפו בלי להסתלק מחברותי בהנהלה , ואולם רצוני ככל האפשר שלא לפגוע במעמדה של "הסוכנות היהודית , " ועל כן הנני מצהיר בזה על פרישתי מן ההנהלה , ומאחר שאינני מכיר עוד , כמובן , בסמכותה של הנהלה זו , רואה אני עצמי כיוצא מן ההסתדרות הציונית . בכבוד רב , ז . ז' ב ו ט י נ ס ק י 18 בינואר 1923
|
|