לתולדות ה"ראזסוויט"

עמוד:22

שוטרים צרפתים במקום להגן על הזכות לכנס אסיפה פומבית . על כך הגיב ז'בוטינסקי באירוניה : — איפה היית ב ... ? 1917 בדצמבר 1933 עקר משרד הנהלת הצה"ר לבניין אחר בפאריס , ברחוב פינטואז , 7 רחוב קטן ושקט ברובע הלאטיני , בבניין תלת קומתי זה ובאחד עשר חדרים השתכנו מוסדות המפלגה , לרבות ה"ראזסוויט . " הקשיים המרובים למימון הוצאותיו של "ראזסוויט" ליוו את ז'בוטינסקי כל אותן השנים , ובלית ברירה הוא נאלץ מפעם לפעם להטיל על כתפיו את התפקיד כפוי הטובה של "שר האוצר" שלרשותו קופה ריקה . במכתב לאחד מידידיו הוא מתנה באוזניו ( באוגוסט ( 1930 את הצרות הפוקדות אותו חדשים לבקרים ומשבשים את אורח חייו . ערב צאתו לנופש , הוא מספר , הגיע אליו מברק דחוף מפאריס להודיעו , כי מדפיסם של שני עתוני המפלגה ( נוסף על ה"ראזסוויט" ברוסית יצא לאור גם בטאון ביידית — "דער נייער וועג — ( " "אינו יכול לתת לנו עוד אשראי . ובכן הטלתי את מזוודותי לקרון המחלקה השלישית ושמתי פעמי לפאריס ... אפילו איני יכול לומר שאני מצטער . אני פשוט כבר שרוי מעיר לכל רגש וטובע בים צרותי שלי וים צרות הציבור . לעיתים אני חושב שאני מידרדר אלי התמוטטות , לרבות פשיטת רגל שלי עצמי . הייתי רוצה לחלות במחלה רצינית כל שהיא , כגון טיפוס , המוציאה בהכרח את החולה מן המסלול למשך שבועות רבים ומיישבת בדרך זו את כל הבעיות . " ושוב , במכתב לידיד בארץ ישראל הוא כותב ( במארס — ( 1932 "נאומי יכסו בקושי את מחצית החובות הישנים של 'ראזסוויט' . " קיצו של העתון היה צפוי . קהילות ה"מהגרים" היהודים מרוסיה מחוץ לגבולותיה הלכו ונתמעטו , ובתנאי החיים ב"גלות" לא היה יכול , מטבע הדברים , לקום דור חדש של קוראי רוסית . לא ניתן איפוא לסמוך על כספים שיועלו למימון הבטאון בדרך של תפוצה רגילה ומנויים , למובן , שלא ניתן לצפות גם מן המוסדות הציוניים שייסייעו לקיומו של שופר המפלגה האופוזיציונית , שלא ניאותה מעולם להרכין את ראשה ולחמה על עקרונותיה בלא פשרה . בשנה האחרונה לקיומו שינה "ראזסוויט" את צורתו , וכמה מעסקני חוג יהודי בלתי ציוני ( אך לא אנטי ציוני ) הסכימו להיחלץ לעזרתו . לעת ההיא כבר ניטשטשו במידה רבה הניגודים האידיאולוגיים בין המחנות היריבים 1 ככל שהלך ונתחזק המשטר הסובייטי ברוסיה , כך נתמעט והלך סיכוים של המהגרים לחזור ביום מן הימים אל ה"מולדת" הישנה כדי לכונן בה מחדש משטר של חיים יהודיים , ומתוך כך עלתה ממילא קרנה של ארץ ישראל בתור ארץ מקלט העשויה לשמש פתרון לבעית המצוקה היהודית ! כמה מן הבלתי ציונים מיום אתמול אף שינו את עמדותיהם והיו נכונים לשתף פעולה עם הציונים על בסיס המציאות החדשה . בפאריס הוקמה עמותה של "ידידי הראזסוויט" ובראשה עמדו עורכי הדין ג . ב . סליתברג ומ . ל . גולדשטיין ; לבטאון הרוויזיוניסטי היתה הרווחת מה לחודשים מספר . ואולם לבסוף גבר המשבר החומרי והיה הכרח לסגור את העתון לצמיתות . הגליון האחרון יצא לאור ב 14 בדצמבר , 1934 בו הקדיש מיכאל ברכין מאמר מיוחד ליובלו הכפול של העתון , 30 שנות קיומו מאז היווסדו בפטרבורג , ו 10 שנות קיומו בפאריס . בסיומו אמר י "איתרע מזלו , שבשנת יובל זו הורע מצבו הכספי של 'ראזסוויט' עד כי נבצר ממנו לצאת לאור בקביעות . במידת מה יש לייחס עובדה זו לכך , ש'ראזסוויט' במובן מסויים כבר השלים את תפקידו . הרעיון , שזה לא מכבר היה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר