לתולדות ה"ראזסוויט"

עמוד:20

כיוון שמלכתחילה היה ה"ראזסוויט" עתון לוחם , רבו םולמוסיו ואלה עוררו מחלוקות במחנה הציוני . למן 1925 נזקק ז'בוטינסקי במאמריו לשאלות העבודה בארץ ישראל וקומם עליו בשל כד את ראשי תנועות הפועלים . לכאורה ביקש ז'בוטינסקי להימנע מעימות ישיר עם חבריהן וניסה לעקוף את הצד האידיאולוגי שבוויכוח . הוא דחה את הסוציאליזם , כשם שהוא הסתלק מכל "איזם , " שהיה בו כדי לדחוק , אם בהרבה ואם במעט , את רגלי הציונות . הוא דבק ברעיון הציוני — ודי היה לו בו ; למאמין אמיתי , אמר , יש צורך במזבח אחד בלבד , וכל פולחן דו ממדי , הריהו בחזקת " עבודה זרה . " משכבר הימים רחש ז'בוטינסקי אהדר . לפועלי ארץ ישראל ; הם היו אפילו חביבים עליו , משום שזכורה היתד . לו פרשת התנדבותם של ראשי הזרם הזה בציונות לשורות הגדוד העברי : "הם לבשו את המדים אשר בשבילי הם סמל כל הקדוש והטהור בציונות . " אבל ברבות הימים , ככל שגאה רצון השתלטותם על מוסדות הציונות , כן העמיק והלך יחסם התבוסני לבעיות היסוד של הציונות . מצד אחד חתרו הם בלא ליאות להשגת הגמוניה ברחוב הציוני , ומצד אחר ביקשו לשמור על ה"יש" ולהתמכר ל"מפעל ובניין" — יהיו ממדיו מצומצמים ככל שיהיו . ממילא לא נראה להם מצעו האקטיוויסטי של ז'בוטינסקי , וכיוון שהוא הטיף נגד מלחמת המעמדות , שלל ממילא גם את מונופולין ד & רוליטאריון , דרש לשכות עבודה נייטראליות ומשטר של בוררות חובה לאומית כל עוד נמשך תהליך ההתיישבות . לימים ראו בו אנשי מחנה העבודה " אוייב הפועלים , " ואף השמיצוהו בכינוי "פאשיסט . " ב"ראזסוויט" נתפרסמו איפוא מאמרי-היסוד של ז'בוטינסקי בשאלות העבודה בארץ ישראל , שנהפכו לחלק אינטגראלי של המצע הרוויזיוניסטי . שורת מאמריו של ז'בוטינסקי על אנגליה ויחסו אליה , כפי שנתפרסמו בכל שנות ה"ראזסוויט , " מהווה מסכת מקיפה כשלעצמה , ואף בד . עובר יסוד אחד לכל אורכה כחוט השני ; תמציתה — אמונה באנגליה , גישה פרו בריטית והכרה בזהות אינטרסים של שני הצדדים להסכם ההיסטורי משנת — , 1917 היהודי והאנגלי , ועם זאת אין בסידרה זו מן הדוגמאטיות , ופר . ושם עולה נימת האכזבה מאנגליה , תוכחה קשה על מעילתה באימון , רמזים שקופים על אפשרות של מתן "גט כריתות" לה , ועל נקודת שפל ביחסי הצדדים שיביאו , אולי , בסופו של דבר , לניתוק קשרים ביניהם , בלא לבטים רבים ומתוך החלטה נחושה לחפש בעל ברית נאמן יותר לסייע בהגשמת החזון הציוני במלואו . מאמרים רבים משלו חתומים בשמו המלא , אחרים בראשי תיבות , או בשמות בדויים , כגון "אלטלינה , " יומט , מ . ג . א ,. ועוד . המאמרים הראשיים בעתון נכתבו לעיתים קרובות על ידו בלא חתימה כלל . בדרך כלל התנוסס שמו בראש הגליון תוך ציון תפקידו — העורך הראשי , אך דומה שהוא לא עסק מעולם בעריכה ובשכתוב בפועל של מאמרי הזולת . הוא היה קצר רוח מלתקן את עבודת עמיתיו , ונטר . לסמוך על אחריותם . ואף זאת — הוא לא הקפיד מעולם על הדרך שבה ערכו עמיתיו את מאמריו שלו , לא התלונן על תיקונים קלים שנעשו בהם פה ושם , ופעמים אף מתל על כבוד ויוקרה כשהיד . מדובר בדקדוקי עניות ובשיקולי דברים של קוצו של יו"ד . ישיבות המערכת של ה"ראזסוויט" נערכו מדי שבוע , וחבריה נהגו להתכנס בבית הקפד , , Observatoire כדי לתכנן את צורתו של הגלית הבא , לקבוע נושאי מאמרים למשתתפים ולתאם עמדות . הדיונים האידיאולוגיים התנהלו בהנחייתו של ז'בוטינסקי ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר