בשתי חזיתות

עמוד:23

האנגלי את תכנית הפיכתה של בריטניה למדינת סעד שתפקידה לפקח על חיי הפרט "למן העריסה ועד הקבר . " בדומה לכך היה מי שכתב , כי " בישראל היום אין איש יכול לאכול , לישון , לנסוע או למות בלי להזדקק להסתדרות , " ואחד הביוגרפים של בן גוריון ציין , כי ה" 'הסתדרות' פרשה את שלוחותיה ( זרועות הציד שלה (! ברחבי הארץ למן הירדן ועד הים התיכון , ולמעשה נזקקה ה'הסתדרות' לתנועה הציונית הבורגנית לשם דבר אחד בלבד — לכסף כדי למלא את גירעון תקציבה" ( בארנט ליטווינוף , . ( 1954 מקור הסכסוכים הקשים שאירעו ביישוב היה , נעוץ בתביעתה של ה"הסתדרות" לזכות מונופולין בשטח חלוקת העבודה . הארגון הראשון שביקש לערער על זכותה זו היה "הפועל המזרחי" בתל אביב , שלא הכיר ב"הסתדרות , " סירב , מבחינת השקפת עולמו הדתית , להסתופף בצל קורתה וטען לקיומו כהסתדרות פועלים נפרדת . הסכסוך , שפרץ ב , 1923 היה רצוף התנגשויות דמים והריסת בניינים , ובמסגרתו החלה מפלגת השמאל להשתמש בכוח בזירה , הפוליטית . באזהרה חמורה מפני הבאות עקב התקדים המסוכן הזה יצא משה סמילנסקי , איש מתון מבחינה פוליטית , תלמידם של אחד העם וד"ר וייצמן ורחוק בהשקפותיו מן הרוויזיוניזם : "האמנם חשבתם — שאל הוא את מנהיגי השמאל — כי על ידי אגרוף , על ידי איומים ועל ידי אלימות תעמידו את היישוב על הצדק ועל היושר ? וכי לא למדתם עוד מן הניסיון המר , שאגרוף אינו מורה ושדיקטאטורה , ואפילו של פועלים , אינה מחנכת את הציבורי עליכם לשבת על ספסל הנאשמים , כי את הקנה הראשון של אלימות נעצתם אתם באגם החורבן וההרס" ( הארץ , 25 ביולי . ( 1923 בסופו של דבר הגיעו שני הצדדים לכלל מודוס ויוונדי , והסתדרות "הפועל המזרחי" הוכרה כהסתדרות פועלים נפרדת . לעומת זאת היו סכסוכי העבודה , שבהם היו מעורבים ה"הסתדרות" מצד אחד וחברי הצה"ר ובית"ר מצד אחר , חמורים וחריפים לאין ערוך , והם אף נמשכו בלוויית מעשי אלימות במשך שנים אחדות . הטעם לכך היה ברור : "הפועל המזרחי" לא נשא עיניו לשלטון מעולם , ועל כן די היה לה ל"הםתדרות" למלא את תביעותיו במסגרתו המצומצמת ; כל עצמו לא ביקש "הפועל המזרחי" אלא לשמור על פינתו ה"מרופדת" הזעירה , ולוא גם בצל הענק המשתלט , מה שאין כן — אנשי האסכולה הרוויזיוניסטית . הללו דגלו באידיאולוגיה מנוגדת בתכלית לזו של ה"הסתדרות , " ואף הם חתרו לשלטון ולהגמוניה במחנה הציוני . חברי הצה"ר ובית"ר שללו לגמרי את עקרון מלחמת המעמדות המקובל על ה"הסתדרות ; " הם לא היו מוכנים גם לקבל את הדגל האדום כדגלם ולשיר את ה"אינטרנאציונאל" כהימנונם . תורתו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר