בשתי חזיתות

עמוד:11

עצמו גם משורות ההסתדרות הציונית . דומה היה עליו , כי צעדו זה הוא סופי , לכל ימי חייו , ואת שנותיו האחרונות הוא עתיד להקדיש לעבודה ספרותית בד' אמות הפרט של יוצר . והנה , שלא בטובתו , חזר הוא ב 1925 אל הזירה והקונגרס הציוניים , אף ראה עצמו כאדם העומד שם ב"קאנוסה , " אם גם בחזקת "מהגר" המידפק על שערי המולדת לחזור הביתה . מעולם לא היתה הסתופפותו בצל קורת הקונגרסים חביבה עליו . כזר היה מהלך באולמותיהם ובפרוזדוריהם , והליכה זו היתה בעיניו כ"התבוססות בבוץ" ; צר היה לו אפילו לבזבז את מרצו על השמעת נאומיו , אשר להם ציפו הכל בכליון עיניים , ודומה היה עליו שהוא נקרא להשתתף ב"הצגה ריקה , " ששום טובה של ממש אינה עשוייה לצמוח ממנה . למן שנת 1928 גילה ז'בוטינסקי יתר סלידה מפני המשך השתתפות מפלגתו בקונגרסים הציוניים , וכל אימת שהוא נאלץ לבטל את דעתו הנחרצת בנקודה זאת מפני דעת עמיתיו ולהוסיף ולהשתתף בקונגרסים , עשה זאת בעל כורחו , ולבקשתו אף פטרוהו חבריו מלייצג את מפלגתו בוועד הפועל הציוני . לקראת הקונגרס ה 16 ביקש ז'בוטינסקי להיאחז בנקודת משבר צפוי , שבעקבותיו , אולי , ייפתח לו פתח פרישה : — שאלת הסוכנות המורחבת . שנים מספר ברציפות התריע ז'בוטינסקי במיטב כוח השכנוע שניחן בו על הסכנה שבהרחבת הסוכנות תוך הכללתם של אילי ממון יהודיים , לא ציוניים , בהנהלה הציונית על בסיס של "פיפטי פיפטי" ( מחצית ההנהלה — ציונית , ומחציתה האחרת — לא ציונית . ( בצעד מוטעה זה ראה ז'בוטינסקי חשש לערעור יסודה הדמוקרטי של התנועה , תוך מתן זכות ללא ציונים להשתתף בקביעת דרכה של התנועה . ולא עוד אלא שברור היה לו מראש , כי התקוות שתולים באילי הממון האלה שיעלה בידם לגייס סכומי כסף גדולים למען מפעל ההתיישבות בארץ — סופן להתבדות . ואולם ציפייתו של ז'בוטינסקי מן הקונגרס ה 16 שיתן עילה בידו לפתש מן ההסתדרות גם על דעת חבריו — נכזבה . הקונגרס נתכנס , ישב על מדוכת בעיות היום , ולא נתחבט כלל בפרשת הסוכנות המורחבת ; ה"משבר " חלף כלא היה ולא הותיר אחריו כל רושם במחנה הציוני . כעבור שנתיים , לקראת הקונגרס הציוני ה , 17 סבור היה ז'בוטינסקי , שהפעם אמנם הגיע המחנה הציוני לפרשת דרכים מכרעת , ואז הוא גמר אומר בלבו , ורוב חבריו הסכימו עמו , שאם לא יעלו מאמציו יפה והקונגרס לא יסמוך ידיו על ההחלטה בדבר ה"מטרה הסופית" " ) מטרת הציונות , המובעת במונחים 'מדינת יהודים , ' 'בית לאומי' או 'מקלט בטוח על פי משפט גלוי , ' היא יצירת רוב יהודי באוכלוסיית ארץ ישראל משני עברי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר