9 בנתיב המרד

עמוד:74

הישוב העברי לגרש את האנגלים מארץ-ישראל ! הללו יועמדו לפני דרישה אולטימאטיבית ו "או שינוי גמור בכל דרכי השלטון , או " - - ז'בוטינסקי מפיג את חששם של קטני-האמנה , בעלי "הביטול והיאוש היהודי , " השואלים ברעדה : "האם יש ברירה ? האם נעיז לקרוע קרע בינינו ובין השותף הכביר ? האס יש ביכולתנו לגרש את השותף , ולוא גם רצינו בזה " ? והוא טוען לעומתם שיש לא רק ברירה , כי אם כמה אפשרויות , וקובע ; "גם הארי איננו היחיד ביערו ; וגם על אריות שמענו שנפלו בפח . " ידוע ידע זיבוטינסקי , כי על-פי הגיונם של דברים , דרכה של כל תנועת שחרור , ואפילו היא שמה לה למטרה לנקוט אמצעים מדיניים חוקיים גרידא , להגיע למרי ולמרד . כל המצטרף לשורותיה של תנועת שחרור כאילו מפליג אל הרפתקה , והרי "קשה , קשה מאוד לקבוע היכן מתחילה ההרפתקה והיכן מסתיימים החישובים הזהירים . " לאור השקפה זו התייחס ז'בוטינסקי בחיוב ל"ברית הבריונים , " שנוסדה בארץ-ישראל ב , 1930 בראשותו של אב"א אחימאיר . ה"ברית" הגדירה עצמה בתורת תנועה מהפכנית , הרואה ב"ממשלת חברון" שלטון זר , ואשר על כן יש להילחם בה גם בדרך של הפגנות-רחוב , בקריאת תגר על גזירותיה , בהליכה לבית-הסוהר , בהפרת חוקיה ובאי הכרה בלגיטימיותה . הנכונות להקרבה , אשר לה הטיף אחימאיר , עשתה על זיבוטינסקי רושם רב , והוא כינה אותו "מורי ורבי" ( במאמרו "על אוואנטוריזס" כתב ז'בוטינסקי , ש"אין המאסר בגדר טרגדיה כל-עיקר כשביל אלה היושבים בכלא . ( " אבל עם זאת הוא הסתייג מפעולות שאין בהן משיקול הדעת י הכל צריך להיעשות במידה ובהתאם לנסיבות הזמן ; "בגשם — מטריה י בבוץ — ערדליים ו בקיץ — בגדים קלים ; בחורף — בגדים חמים ; הכל לשם אותה המטרה — ואולם את האמצעים יש לסגל אל עונה " ... יחסו לארגון הצבאי הלאומי מאז נוצר "הארגון הצבאי הלאומי '' ( האצ '' ל ) בארץ ב 1931 עקב ז'בוטינסקי אחר התפתחותו והישגיו בעניין רב , אף סייע לו כמידת יכולתו . ועם זאת היה יחסו אליו דו-ערכי מלכתחילה . אף לגביו לא יכול להשתחרר מן ההכרה שהיה חדור בה ואשר לפיה יש להסתייג מעצם קיומה של מחתרת . כל-עצמו היה הוא סבור שמציאותה היא בחינת הכרח לא יגונה , — גוף שיותר משיזומה דרכו בידי מדריכיו היא כפויה על תנועה לאומית לוחמת . פעמים דומה היה שז'בוטינסקי אף שרוי בדילמה : מצד אחד הוא שימש נשיא הצ '' ח וראש בית '' ר , ומצד אחר — מצביא האצ"ל ( למן , ( 1936 המוסמך למנות את מפקדו הראשי של הארגון בארץ-ישראל ולהתוות לו את

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר