|
|
עמוד:57
הציונות כעין "עבודה זרה , '' מעשה '' שעטנז . '' כאמור , נטה ז'בוטינסקי בנעוריו לרעיונות סוציאליזם , אך מעולם לא נשתייך למפלגה הסוציאליסטית באורח רשמי . לימים היה גם בנסיון הסובייטי כדי להגמילו מן ההזיה שבבניין חברה שוויונית בדרך המהפכה . לפי עצם רקמת נשמתו לא היה ז'בוטינסקי מסוגל לסמוך ידו על תורתו של מארכס . כאמור , היה הוא אינדיבידואליסט המבקש להעמיד את היחיד במרכז ההוויה האנושית . הוא שלל קולקטיביזם מכל סוג שהוא המושתת על שוויוניות מיכאנית , וראה בו אחת מצורות העבדות , הוא לא היה מוכן לרתום שום "בן-מלך" למשטר של חנק . בראש וראשונה ראה עצמו דמוקרט וליבראל מן "האופנה הישנה" של המאה ה , 19 ותיעב את הקומוניזם והפאשיזם משום היותם "דתות-קסרקטין . " היחיד היה בעיניו יצירה עילאית שנברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה , ו"רק האלמוות הוא המבדיל בינו לבין האלוהים . " מחמת השתקעותו כליל בעבודה הציונית לא היה הסיפק בידי ז'בוטינסקי לפתח בהרחבה את משנתו הכלכלית , אך גם במקצת שכתב הפגין עמקות וחזון . הוא חלק על מארכס בשאלת הלאמתם של אמצעי הייצור ומלחמת המעמדות , והצביע על כך , שהנחות-היסוד של אבי המארכסיזס נתבדו בתוקף תנאי-המשק החדשים בימינו . התפתחות ה"רובוטיזם" היא שגרמה ל"משבר הפרוליטאריון , " ובחושו הנבואי חזה ז'בוטינסקי ( מה שהוכח בעליל לאחר מותו ) את תהליך עלייתו של מעמד עובדי-השירותים על חשבון פועלי-הייצור . ז'בוטינסקי לא היה "אוייב הפועלים , " כפי שהשמיצוהו יריביו , אך הוא ידע להעריך ולהוקיר במיוחד את תפקידו של המעמד הבינוני בתולדות האנושות . בדרכו הדראמאתית יצא ז'בוטינסקי לקשור כתרי-תהילה לבורגנות . ב 1927 כתב מאמר בשם "אנחנו הבורגנים , " ובשנה שלאחריה הכריז בפומבי שהוא "בורגני , בן בורגני , בורגני בחסד עליון" י בביטויים אלה ראו אנשי השמאל בארץ משום התגרות , כעוד שמגמתו היתה רק לעקור את תסביך הנחיתות שהיה טבוע באנשי המעמד הבורגני ולהשריש בהם רגש גאווה , כי כן העקרונות המקודשים של חירות , שיוויון ואחווה — המעמד הבורגני הוא שהכריז עליהם לראשונה , ובו צפון גם חזון העתיד השולל קיומה של מדינת-משטרה . מאותו טעם החשיב ז'בוטינסקי גם את הבורגנות היהודית , שתרמה ממיטב חלבה ודמה למפעל הציוני . "אין בארץ-ישראל דבר אחד , " כתב , "שהפועל בנה אותו לבדו . בכל אבן , בכל עץ וככל עשב טמונים שני אגלי זיעה . " חסיד גדול היה ז'בוטינסקי של היוזמה הפרטית . בכך ראה את טעם
|
|