5 חבר ההנהלה הציונית

עמוד:43

אגודות-אחווה הדדיות , נוסח "ברית שלום" ( בה היה פעיל מאוד עסקן יהודי אחד שלא נלאה כל ימיו במאמציו להציב גשר בין שני העמים — הלוא הוא חיים מרגלית קלוואריסקי ) ; ונימוקו של זיבוטינסקי היה עמו — אין תקווה להביא לידי התקרבות בין שני העמים כל עוד לא נתגלו "קלוואריסקיס" גס במחנה היריב . פעמים נתפס זיבוטינסקי למחשבה נוגה , שמא לעולם לא יכון שלום בין היהודים והערבים . "גם עם הערבים הייתי בחפץ-לב פותח במשא-ומתן , " כתב , "אילמלא העובדה הבלתי-מתערערת , שבפשטות אין להם מה להציע לנו , זולת בקשה כנה בדבר חיסול הציונות . " ההתפטרות בשנת 1922 הלך וגבה הר בין זיבוטינסקי לבין חברי ההנהלה הציונית ; דעותיו המקוריות נראו להם יוצאות-דופן , ומובן שגם וייצמן לא היה מסוגל לשנות את דרכו ולגלות תקיפות שלא היתה טבועה בו , לפי עצם מזגו . ברור היה איפוא שהקרע בינו לבין ז'בוטינסקי הוא בלתי נמנע . באותם הימים צצה ועלתה עוד פלוגתא שהחריפה את היחסים מבית — פרשת סלאווינסקי . מאכסים סלאווינסקי היה דיפלומאט אוקראיני , ידידו של זיבוטינסקי מימי מערכת הבחירות לדומא הממלכתית ברוסיה . בימי הקונגרס הציוני ה 12 בקארלסבאד ( בספטמבר ( 1921 כבר ערכה ממשלת אוקראינה , בראשותו של סמיון פטליורה , גלות במזרח גאליציה , אבל עדיין עמד לרשותה צבא והיתה לה תכנית לפלוש לרוסיה באביב 1922 כדי למגר את הבולשביזם . גייסותיו של פטליורה היו ידועים לשמצה במעשי-הטבח הנוראים שהם ערכו ביהודי אוקראינה ב . 1919 בין שהיו הפוגרומים לרוחו של המצביא האוקראיני ובין שלא היו לרוחו — אחת היא ו הוא סמך ידו עליהם בדיעבד והשתמש בהם לחישול רוח-הקרב של צבאו והיה אחראי להם על כל זוועותיהם ( ב 1926 נפרע ממנו הנוקם היהודי שלום שווארצבארד והרגו בחוצות פאריס . בית-הדין הצרפתי זיכה את המתנקש במשפט סנסאציוני שהיכה גלים ברחבי העולם . ( ועתה , לקראת אפשרות חידוש הקרבות , ומחמת הסכנה שנשקפה שוב ליהודי הערים במקרה ששוב יימצאו תחת שלטון הכיבוש האוקראיני , הציע ז'בוטינסקי לסלאווינסקי להקים זיאנדארמיה יהודית , בפיקוד יהודי , שתתלווה בעורפו של הצבא האוקראיני , ותמנע את הישנותם של פוגרומים . הותנה במפורש שהזיאנדארמיה היהודית לא תתערב בשום פעילות צבאית ותצטמצם לתפקידי שיטור בלבד . ההסכם נחתם אך לא הוצא אל הפועל , כי הפלישה האוקראינית לא נערכה מעולם . ואולם הסערה שנתחוללה סביב הפרשה במחנה הציוני געשה חדשים רבים .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר