5 חבר ההנהלה הציונית

עמוד:41

עבר-הירדן המזרחי זמנית מתחולתם של סעיפי "הבית הלאומי" שבמאנדאט . עקב מאורעות 1921 הפסיק סמואל בפעם הראשונה את העליה לארץ-ישראל , ו"הספר הלבן" משנת 1922 עוד הוסיף וקיצץ במהות הציונות לפי ראות עיניהם של הבריטים . טיוטת " הספר הלבן" נמסרה להנהלה הציונית בלונדון ב 3 ביוני . 1921 זיבוטינסקי , ששהה באותם הימים בארה"ב , לא קיבל מידע על המתרחש ועל הלך-הרוח בחוגי השלטון הבריטי . הוא חזר ללונדון ב 17 לחודש , בשעות אחר-הצהרייס ; בהגיעו למשרד ההסתדרות הציונית הראה לו ד"ר וייצמן את נוסח "הספר הלבן" המוצע ואמר לו , כי הממשלה דורשת את תשובת ההנהלה ואת הסכמתה עד למחרת הבוקר . היה זה בבחינת אולטימאטום : אם לא תסכים ההנהלה לאשר את הטיוטה המוצעת , תסרב הממשלה להעניק להנהלה הציונית את מעמד "הסוכנות היהודית" לפי סעיף 4 של כתב המאנדאט . תשובת ההסכמה לא נראתה לו לזיבוטינסקי והוא ניסה להיאבק על ניסוחה t הוא לא חתם לא על "הספר הלבן" ולא על מכתב ההסכמה , כפי שייחסו לו יריביו בשנים שלאחר מכן . וייצמן לבדו היה חתום על המסמכים , ועם זאת הודה ז'בוטינסקי בפה מלא : "מעולם לא כפרתי בחלקי באחריות לעובדה , שההסתדרות הציונית קיבלה את 'הספר הלבן . '" הוא החשיב את הצעד הזה בגדר עשיית הרע במיעוטו י מוטב להסכים — ולו גם הסכמה כפויה — לטיוטה המוצעת מאשר לגרום לשינוי יסודי בנוסח המאנדאט . יתירה מזו : רוח הג'נטלמניות שבז'בוטינסקי הכתיבה לו גילוי יחס של קולגיאליות כלפי חבריו . במקרה כזה מחייבת הנאמנות שיתוף אחריות אפילו במפלה , אף-על-פי שלימים התחרט ז'בוטינסקי על מעשהו ; "לויאליות היא דבר אשר , כפי שנוכחתי לדעת עכשיו , אדם צריך לנהוג בו בחסכון . " בדאגה רבה ראה זיבוטינסקי את ירידת קרנה של הציונות בדעת-הקהל הבריטית . היה חשש רציני שמא תתנער אנגליה בכלל מהצהרת באלפור . בוויכוח סוער על המאנדאט הארץ-ישראלי שנערך בבית הלורדים , ביוני , 1922 הותקפה הציונות קשות , ובהצבעה הכריע הבית נגד הצהרת בלפור ברוב של 60 נגד 29 קולות . רק הודות להתערבותו התקיפה של צירצ'יל סוכלה המזימה ובית-הנבחרים אישר את מדיניותה של הממשלה לגבי ארץ-ישראל ברוב של 292 נגד . 35 לטענתו של ז'בוטינסקי הגיעה הציונות לנקודת השפל מחמת מדיניותו הפשרנית והפייסנית של וייצמן . זיבוטינסקי דרש להביא את הדברים לידי משבר לא להכריז ש"מצב-העניינים מניה את הדעת , " שכן בכך מרדימה ההנהגה את כוחות-המאבק הטמונים בעם . הוא לא איבד את אמונתו באנגליה , אלא חש , כי אם לא יופעל נגדה לחץ מדיני מתמיד , היא עשויה , מטבע הדברים , לנקוט את "קו ההתנגדות הקטנה ביותר" ולעשות ויתורים לערכים על חשבוננו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר