4 מגן ירושלים ואסיר עכו

עמוד:34

והתחילו להתאמן בתרגילי-שדה ובנשק . ז'בוטינסקי נתמנה למפקדה הראשי והוא ערך את תכנית ההגנה על העיר . מחמת עוינותו של השלטון נשאה ה"הגנה" אופי של מחתרת-למחצה . הכנותיה נערכו בסתר , אך על עצם קיום פלוגותיה הודיע זיבוטינסקי לקולונל סטורס , מושל ירושלים , ופנחס רוטנברג , שנמנה אף הוא עם מייסדי הארגון , פנה לקולונל ווטרס-טיילור , ראש המטה הצבאי הבריטי , ודרש מן הממשל לצייד את חברי הארגון בנשק . פרעות ירושלים הפרעות פרצו ביום אי דחול-המועד פסח תר"פ ( אפריל , ( 1920 ביום החג המוסלמי "גבי מוסא . " תהלוכת חוגגים מחברון הצטופפה ליד שער יפו , וקנאים צעירים התנפלו על האוכלוסיה היהודית באלות ובסכינים . קריאות קצובות "אטבח אל-יהוד" ו"אל-דאולה מענא" ( הממשלה אתנו ) הסעירו את רוח הפורעים . השוטרים הערכים עמדו מן הצד ועודדו את המתגודדים . רק ביום השני לפוגרום פרקו השלטונות את הנשק מן המשטרה הערבית והכריזו על מצב צבאי בעיר . ההגנה על שכונות היהודים שמחוץ לחומה היתה יעילה ; הקרבנות נפלו רק בעיר העתיקה , משום שאוכלוסייתה היהודית מיאנה להתיר את כניסת המגינים העברים פנימה < עסקניה סמכו על יחסי-השכנות ה '' טובים" עם ערביי המקום . שלושה ימים נמשכו הפרעות . כמה מן הפורעים נאסרו ומתוך שהקפידו הבריטים על שמירת "שיווי-משקל , " אסרו ב 6 באפריל תשעה-עשר מחברי ה"הגנה . " כעבור שעות אחדות התייצב ז'בוטינסקי בתחנת-המשטרה והודיע , כי הוא אחראי על פעולות ההגנה ו השלטונות הניחו לו להסדיר כמה עניינים אישיים כו-ביוס ולמחרתו חזר והתייצב למאסר . משפטו של זיבוטינסקי בכית-הדין הצבאי נערך בימים 13 ו 14 באפריל . כתב-האישום הכיל חמש האשמות חמורות . הוא נאשם בהחזקת נשק ורכוש ממשלתי ( רובים , אקדחים וכדורים ) ובהסתה " למעשי שוד , ביזה , חורבן הארץ , רציחות הדדיות" ובגרימת הפרות סדר . זיבוטינסקי לא חת מפני מקטרגיו והוקיע בעוז-רוח את דרכו של הממשל הצבאי ואת גילויי ה"צדק" הנקוט בידו . הוא הזים את עדות השקר של סטורס , ציטט ממברקים חסויים כדי להצביע על מזימות השלטון , לעג לנוהלי-הצביעות ובפועל נהפך מנאשם למאשים . ב 19 באפריל הודיעו לו ולתשעה-עשר חברי ה"הגנה" את פסק-הדין שנגזר עליהם : זיבוטינסקי נידון ל 15 שנות מאסר עם עבודת-פרך ולגירוש מן הארץ לאחר ריצוי העונש , ואילו חבריו נידונו לשלוש שנות מאסר עם עבודת-פרך כל אחד . מה שחרה לזיבוטינסקי כמיוחד היה ה"איזון" שננקט במערכת המשפט

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר