|
|
עמוד:8
עם זאת , המשיכה תרבות זו לשמר , וכן לעבד מחדש , יסודות חשובים ממסורת העבר . המציאות החדשה ממשיכה להזמין תיעוד אתנוגרפי , אך בינתיים פיתחנו גם תחומי התעניינות אחרים . שוקד חקר חיי 'ישראלים יורדים' ויהודים אמריקאים בניו יורק , ודשן צפה בהתמודדות של נכים עם חיי היום יום . מחקר יוצאי צפון אפריקה וארצות מזרח אחרות , אשר היווה נושא מרכזי לעבודות האנתרופולוגים בשנות השישים והשבעים , איבד משהו ממשיכתו . דומה , שהאנתרופולוגים והסוציולוגים עייפו מהעיסוק בנושאי העלייה והקליטה ; עם זאת , המחקרים בנושאים אלה נמשכו . היו חוקרים שבחרו להתמיד בסוגיות של חקר העלייה , ובמיוחד יורם בילו ( על אתנו פסיכיאטריה של יוצאי מרוקו , ( הרווי גולדברג ( על חיי יהודי טריפוליטניה ) וסוזן סרד ( על נשים מכורדיסתן . ( היו גם אנתרופולוגים ותיקים ( אלכס וינגרוד , שלווה וייל , אייל בן ארי , לארי לויב , ( שהמשיכו לפרקים לעבוד בתחום , בצד חדשים ( רחל וסרפל , אנדרה לוי ואחרים , ( שנכנסו אליו . את מחקרינו על ישראלים מזרחים בשנים שלאחר חיבורנו הראשון פירסמנו בבמות שונות , ובפרט בקובץ יהודי המזרח ( תל אביב , תשמ"ד . ( המשכנו לעסוק בעברם של יהודי צפון אפריקה , כמו גם בתהליכי הסתגלותם בארץ . כך חקר דשן את מוסדות המלאח , הקהילה המרוקאית המקורית ( דשן , , ( 1989 והשווה אליהם את מוסדות קהילת בגדאד . ( 196-187 : 1996 ) שוקד עמר על מהות היחסים בין יהודים ומוסלמים בהרי האטלס ( תשמ"ד : . ( 126-117 גם המשכנו לחקור את אופי החיים הדתיים של יהודי צפון אפריקה . שוקד זיהה את התכונה שכינה 'דתיות של מסורת' ( תשמ"ד : , ( 91-78 המשמרת טקסים ומנהגים משפחתיים דתיים גם במסכת חיים לכאורה חילונית . דשן עמד על תהליכים המובילים להתעצמותה של דתיות המשלבת דתיות חרדית אשכנזית בקרקע של המסורתיות הנמשכת של יהודי צפון אפריקה ( תשנ"ד . ( שוקד עמד על הישגי מערכת החינוך ומחדליה , אשר לצד שאיפות המיזוג ' ) אינטגרציה , ( ' דירבנה גם מגמות של בידול עדתי ומעמדי ( תשמ"ד : . ( 105-92 למסקנות אלו הגיע זמן רב לפני שראשי מערכת החינוך ביטאו את אכזבתם מהגשמתה של תכנית האינטגרציה בחינוך . למהדורה זו של דור התמורה אנו מוסיפים סיכומים של כמה מעבודותינו מהשנים האחרונות . עם זאת מבקשים אנו לשמר בצורתו המקורית את התיעוד של שנות השישים , בעיקר בשל תוכנו , אך גם בשל סגנונו . עמדנו אז , בעת הכתיבה , בפני מחויבות כפולה , הן למהימנות אתנוגרפית והן לנאמנות חברית לנחקרים , לתרבותם ולחברה הישראלית בכללה . דווקא בשל השינויים המפליגים שאירעו בחברה הישראלית , יש חשיבות בשימור התיעוד של תקופה , שכבר רבים רואים אותה כתקופה הדרמטית של התיישבות יוצאי צפון אפריקה בארץ . מהדורה חדשה זו של דור התמורה הורחבה על ידי תוספת פרקים העוסקים בנושאים שהיו מרכזיים בעבודתנו המקורית . בפרק שבעה עשר מתאר שוקד את הגלגול המאוחר של
|
|