מבוא

עמוד:9

מבוא כשנתבונן בהתנהגותם היומיומית של בני האדם סביבנו , נראה , קרוב לוודאי , שמעטים הם האנשים המנסים לשאול ולהבין בדרך של חקירה את התופעות שבהן הם נתקלים . זאת , על אף שחיי היומיום , ואפילו האדם עצמו , גדושים בתופעות מפליאות . באופן טבעי היינו מצפים שכל אדם יהיה סקרן ועייני וישאף להבין את התופעות שבסביבתו במידה רבה ככל האפשר . ברם , יכולת החקירה והגילוי תלויה במידה רבה בכלים שרוכש האדם במשך חייו לצורך למידתו . אדם חקרני ניכר על פי התנהגויותיו הבולטות . למשל , הוא יפרק תופעה למרכיביה על פי נסיונותיו החוזרים , ישתדל להבין מה עומד מאחורי הדברים , מה מניע אותם , מדוע הדברים הם כך ולא אחרת וכיצד קשור אירוע מסוים לתופעות אחרות המוכרות לו . בעיקר בולטת באדם החקרני שאילת שאלות . התנהגויות מעין אלה שנמנו לעיל נראות לעיתים , למצויים סביב אדם זה , כעקשות וחיטוט מיותרים . נוכל לשאול את עצמנו : האם החקרנות היא תכונה נרכשת ? או אולי להיפך , אולי האדם נולד סקרן והסביבה , בתגובותיה , מדכאת ומכחידה את סקרנותו ? מעקב אחרי התפתחותם של ילדים בנושא של שאילת שאלות חושף לעינינו תופעה מוזרה . הילד הקטן מרבה לשאול שאלות , ולעיתים אף נראה לנו , ובעיקר להוריו , שהוא עושה זאת במידה מוגזמת . והנה , כאשר הוא גדל ונכנס לבית הספר , נעלמות שאלותיו כמעט . חוקרי התנהגות סקרנית וחקירה של ילדים הצביעו על תופעה זו . הנדרסון ומור ( 1979 , & Moore Henderson ) הראו , שממוצע השאלות אצל ילדי הגן לילד הפוגש צעצוע או עצם חדש הוא 6 . 5 שאלות לילד , לעומת ילדי בית ספר , שאצלם יורד הממוצע ל 2 . 1 שאלות לילד . גם ונדנברג ( 1984 , Vandenberg ) הצביע על רצף של ירידה בשאלות של ילדים הנפגשים עם צעצועים או עצמים חדשים . בגיל 6-4 שנים - ממוצע של 4 שאלות לילד ( סטיית תקן של ;( 4 . 5 בגיל 9-7 ירד הממוצע ל 3 . 1 ( סטיית תקן 1 ( 2 . 2 והממוצע בגיל 11-10 הוא 1 . 8 ( סטיית תקן . ( 3 . 5

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא