|
|
עמוד:12
במדעי הטבע אפשרי תמיד ביאור אחר של אותן עובדות " . ( מיל , תש"ו , עמי ( . 67 מיל האמין שהדו שידו בין הדעות השונות יקרב את המתדיינים אל האמת , אלא שאופטימיות זו נמוגה גם היא בעשורים האחרונים של המאה הנוכחית . "אין כיום בטחון מוחלט בשום תאוריה מדעית " , אומר בן דב , דבר המעורר את השאלה אם יש במדע ודאות כלשהי , "ויש אף מרחיקים לכת ושואלים אם יש בכלל ידיעה מדעית אמיתית" ( בן דב , . ( 1993 אל הספקנות המדעית מצטרפת גם ספקנות תועלתנית : ההנחה שצמיחת הידע הטכנולוגי והמדעי מצעידה את האנושות בהכרח אל עבר עולם טוב יותר , שבע יותר , בטוח יותר , נמוגה במשרפות באושוויץ . מלחמת העולם השנייה סימנה את תום עידן התמימות . רתימת המדע לייצור אמצעי הרג והרס המוניים והתולדות ההרסניות של ההתפתחויות הטכנולוגיות ; תאונות בכורים אטומיים , כזו שהתרחשה בצ'רנוביל ; התדרדרות באיכות האוויר ; היווצרות החור באוזון - כל אלה הטילו צל כבד על הישגי המדע . שאלת הלגיטימציה - מי זכאי לפרש את הצברי הממצאים המדעיים ? מי זכאי להחליט איזה פירוש יילמד ואיזה יידחק לשוליים ? איזה ידע מדעי ייושם ומה יהיו השפעותיו ? - נהפכה לשאלה פוליטית מרכזית בעידן החדש . שאלה זו מחריפה לנוכח המהירות הרבה של צבירת ידע , שהרי אין אפשרות ללמד את מכלול הידע הקיים , את כל הפרשנויות האפשריות , למיינם , ומיון הינו מגמתי מטבעו . מי זכאי למיין ולקבוע מה יילמד ? מובן שכל האמור לעיל על אודות הידע המדעי נכון ביתר תוקף גם לגבי תחומי הידע האחרים . אם אין למדינה מעמד מיוחם בכל הנוגע באמת , מדוע יש לה או לסוכניה זכות להקנות לאחרים את הפרשנות המקובלת עליהם ? אי היכולת לתת תשובה מספקת לשאלה זו שומטת את הקרקע מתחת לדרישתה של מדינת המשפחה לבלעדיות חינוכית , ומוביל לחיפוש אחר מודלים חינוכיים חלופיים , שאינם מסתמכים על הידיעה הוודאית כעל מקור הסמכות הפוליטית והחינוכית . מדינת המשפחות אחד המודלים החלופיים הוא המודל של מדינת המשפחות . במדינה זו החינוך מסור כולו בידי משפחות : ההורה אמווי לבחור לילדיו את החינוך ההולם את השקפותיו , חינוך שיעודד את הילד ללכת בדרכיו . בעוד ההצדקה למדינת המשפחה מעוגנת ביכולתה של המדינה לדעת את הטוב , ההצדקה למדינת המשפחות טמונה בזכות ההורים לקיים את אורח החיים שבחרו בו , ובטענות תוצאניות , המניחות שחזקה על ההורים שיהיו המגינים הנאמנים ביותר של טובת
|
|