|
|
עמוד:13
גידול מסגרות "החינוך המשותף" יובל דרור . 1 מבוא המסגרות ה"קלסיות" של החינוך המשותף בקיבוץ גדלו ועברו שינויים משמעותיים , בפרט בגילאי בית הספר . רוב הקבוצות החינוכיות אינן גרות עוד בבית הילדים , והן מאוגדות כיום , שתים שלוש קבוצות יחד , בבית ילדים אחד , שעיקרו מרכז חברתי תרבותי . חברת הילדים המקומית התרחבה למסגרות בלתי פורמליות שונות באיזור , וכמוה בית הםפר הקיבוצי ; כיום , כמעט כל בתי הספר העל יסודיים ורוב בתי הםפר היסודיים הינם אזוריים במתכונות שונות . גם המסגרות החברתיות החינוכיות העוסקות בחינוך גדלו , וה"קהילה" הקיבוצית המקומית והאזורית מעורבת כיום במערכת החינוך בכיוונים דו סיטריים . המסגרות הארציות של תנועת הנוער בקיבוץ עברו טלטלות עזות , ושילובן עם בית הספר האזורי מהווה אף הוא חלק מהארגון מחדש , האזורי והארצי . הגידול שניכר במסגרות המקומיות , האזוריות , והארציות מתמקד בכמה משתנים המשפיעים אלה על אלה ; וניתן לחקור בעזרתם את החינוך בקיבוץ ולקבוע את מדיניותו בעתיד מזוויות ראייה חדשות , היכולות לתרום גם להבנתן של מערכות חינוך וחברה טוטליות פחות מהקיבוץ . המאמר יפרט את גידול מסגרות "החינוך המשותף" לסוגיהן בגילאי בית הספר , ויסכם את המשתנים הכלולים בגידול זה . המאמר יעסוק במסגרות החינוך המקומיות , האזוריות והארציות , שהינן מעורבות ביניהן לעיתים קרובות , וימקמן בטווח הבולט ביותר שהן שייכות לו ; כך , למשל , יפוצל הדיון בפעילויות הבלתי פורמליות ל"חברות הילדים" שבטווח האזורי ( והמקומי ) ולמסגרות הארציות שתנועת הנוער פועלת בהן במשולב עם בתי הספר . "מסגרות החינוך" שיידונו הן אלה שכל בן קיבוץ משתתף בהן , וגם אנשי הסגל החינוכי - ולא רק הם - נוטלים בהן חלק . לשון אחר : מסגרות החינוך האזוריות והארציות השייכות ל"מינהל החינוך" הקיבוצי לא יידונו במאמר זה , אף שניכרות גם בהן מגמות גידול שנמצאו במחקרים הנידונים ובאחרים . יש
|
|