|
|
עמוד:11
הבית - תופעת הירידה בעיני בני הקיבוץ החיים בחוץ לארץ בזיקה למסגרות בהן התחנכו בעבר . " שאלת המחקר המרכזית שלהן היא : "מהן ההשפעות האפשריות של גורמים ביוגרפיים - קרי ; א . בית ההורים ; ב . קבוצת הגיל ; ג . בית הםפר - על ירידתם של בני קיבוצים , כפי שעולה מדבריהם במבט לאחור " ? הממצאים של הראיונות אורגנו סביב ארבעה גורמים מרכזיים המסבירים את התופעה : . 1 " דפוסי הקשר עם ההורים ; . 2 זכות לעזוב את הקיבוץ ; . 3 התייחסות המוסד החינוכי והקיבוץ להישגים לימודיים ולהמשך לימודים ; . 4 הזיקה לארץ ולמורשת ישראל " . הגורמים הראשון והשלישי קשורים למערכות החינוך והחברה הקיבוציות , ואילו שני הנותרים עוסקים בעמדות כלליות ועקרוניות יותר . החוקרות מצאו שמעורבותם המצומצמת של ההורים בחיי הבנים היתה מטרה לביקורת קשה מצד הבנים , אך על אף זאת , ההורים והביוגרפיה שלהם השפיעו רבות על בניהם וירידתם . עזיבת הקיבוץ והארץ נתפסו אצל הבנים במשולב , וזאת משום שהקיבוץ לא השכיל להכין את בניו לחיים בישראל החוץ קיבוצית . ההתייחסות הלא מעודדת דיה אל הלימודים של בני הקיבוץ הניעה אותם לחפש ניעות חברתית חילופית , בעבודה ובעסקים - גם בחוץ לארץ . לבסוף , חסרה בחינוך הקיבוצי הזיקה לארץ ולמורשת ישראל מעבר לקיבוץ עצמו . בסיכום מופו הכוחות הדוחפים לרדת מן הארץ ( מבנה החברה הקיבוצית ; ההורים ; הדימוי העצמי הבינוני של הבנים כלומדים ) והכוחות המושכים להישאר בחוץ לארץ ( התנסויות חיוביות בעבודה ובלימודים ואלמוניות בכרך הזר . < כן הועלו דילמות חינוכיות שמעבר לחינוך הקיבוצי : כיצד ליישב בין חופש לחינוך מכוון , בין ערכים דמוקרטיים של חברה פלורליסטית לבין הרעיון של מדינה יהודית ציונית בארץ ישראל ? מאמרו האחרון של שמחה שלסקי מציג את קשרי החינוך הקיבוצי בסביבתו מנקודת מבט ייחודית ושונה - "זהות הקיבוץ בראי חברת הנוער . " כל המאמרים עוסקים במסגרות החינוכיות בקיבוץ , ואילו מאמר מסכם זה מחדש כאן ובכלל בכך שמושא מחקרו אינו חברת הנוער , אלא דווקא השינויים החברתיים הפוליטיים בקיבוץ , כפי שהם משתקפים ביחסיו המשתנים לאורך השנים לקליטת חברות נוער . חידושים נוספים של המאמר , הניתנים ליישום גם מעבר לו , הם הסתמכות על גישתו של פוקו לתופעת העוצמה ועיצובן של זהויות חברתיות ובפיריודיזציה של התקופות השונות בקליטת חברות הנוער בקיבוץ . חברות הנוער הן מסגרת חינוכית אופיינית לקיבוץ , שמקורה בסביבתו , ובכך המאמר משלים את העיסוק בחינוך הקיבוצי בסביבתו . לסיכום , ממיפוי כל המשתנים של החינוך הקיבוצי בסביבתו דהיום ניתן
|
|