|
|
עמוד:11
על "מות המחבר . " כוונתו היתה , שכל קורא יוצר את משמעות הטקסט של עצמו , אחת היא מה הן כוונותיו של המחבר . לפיכך , משמעותו של טקסט משתנה תדיר והיא פתוחה לפרשנויות שונות . את הרעיון הזה הרחיב והקצין ךריךה במושג "רקונסטרוקציה , " דהיינו פירוק , והוא החיל אותו גם על הפילוסופיה ועל המדע , שאינם , לטענתו , אלא סגנונות ספרותיים סובייקטיביים , שאין מאחוריהם שום ידע אובייקטיבי מהימן על העולם ועל האדם . שמא לכך התכוון ךרידה במימרתו האניגמטית ש"שום דבר איננו קיים חוץ מטקסט , " לאמור , כל המשמעויות והפרשנויות האפשריות כבר כלולות בטקסט . במובן לכאורה פרדוקסלי , מה שמעודד בבירור את התפוצה והמקובלות של הפ"מ בימינו היא טרנספורמציה עמוקה בחברה , בתרבות ובחיי יום יום במערב , שהיא בעליל תולדה של התפתחות המדע , הרפואה , הטכנולוגיה , לאמור , פרי התבונה האנושית . אין ספק שאנחנו חיים היום בעידן כלכלי וחברתי חדש לחלוטין . "עולם של טלוויזיה , של קניונים , של משחקי וידאו , של דיסנילנד ... אנשים הפכו לצרכנים חסרי דעת , והלשון השלטת היא לשון האריזה והפרסומת . " המדובר במהפך בבסיס קיומה של החברה אשר , לפי הברמס , ( Habermas ) הוא שינוי היסטורי מפרדיגמה של ייצור לפרדיגמה של תקשורת . טרנספורמציה עמוקה זו בחיי יום יום משפיעה בהכרח גם על ראיית העולם . אם , למשל , אחד הרעיונות בשיח הפ"מ הוא ש"בא הקץ לאמת , " טוען בודריאר כי "אנו מופצצים כל כך בסטראוטיפים תקשורתיים , ברטוריקה פוליטית ובדימויי פרסומת , עד שאין כל אפשרות להבדיל בין אמת לשקר על אודות העולם . " יש להעיר , כי התמורות החברתיות והתרבותיות המסתמנות בימינו כהוצאה מטכנולוגיית המחשוב המתפתחת בקצב מסחרר , מעמיקות לאין שיעור את התודעה בדבר שינויים מרחיקי לכת באורח החיים היום יומי . מכל מקום , גם אם נכון הדבר שהשיח הפ"מ הנוכחי משופע ברעיונות ניהיליסטיים ואבסורדיים , וכי הוא מעורר התנגדות חריפה בחוגים אינטלקטואליים רבים , כפי שנוכחנו מדבריהם של ברמן
|
|