|
|
עמוד:יא
לעושר הרב של כתבי יד וקטעי גניזה העומד לרשות הרבים , והמחויבות לעבודת תשתית פילולוגית ( בנוסף לבדיקה הספרותית ) הקודמת לכל נסיון להסיק מן המקור מסקנות היסטוריות , הופכת לשלב מחקרי המובן מאליו . גם להתקדמות זו ימצא הקורא דוגמאות במאמרים בקובץ זה . תגליות ארכיאולוגיות שנחשפו במרוצת עשרות השנים האחרונות , תרמו תרומה מכרעת דווקא לחקר תקופת המשנה והתלמוד , תקופה שבה חסרה , כאמור , ספרות היסטוריוגרפית יהודית בת התקופה ; והדוגמה המובהקת לכך הם הממצאים מימי מלחמת בר כוכבא . ממצאים אלה סיפקו מידע ראשוני לגבי מוקדי המרד , מהלכו ומנהיגו , שלא יכולנו לדלות משום מקור ספרותי שבידינו ; והרי אפילו את שמו של מנהיג המרד לא ידענו כבטחון עד לגילוי אגרותיו ! הממצאים הללו שימשו גם אישור , כי אכן נמצא גם בספרות חז"ל ( וכן בעדויות הספרותיות הלא יהודיות ) הדים למציאות קונקרטית , ולא רק דימויים ספרותיים נטולי כל יסוד ריאלי היסטורי . מבחינה זאת , מהוות התגליות הללו ( וכן , למשל , גילוים של בתי הכנסת המרובים מתקופת התלמוד ) מרכיב מכריע גם בקביעת גישתנו ודרכי פעולתנו בחקר התקופה והשימוש בספרות חז"ל לצורכי מטרה זו . כל זה מביא אותנו להעיר בקצרה על מקומו המיוחד ותרומתו הייחודית של ש' ספראי בחקר התקופה הנדונה . ספראי ניצב כמעין גשר וחוליה מקשרת בין חשובי החוקרים ( המעטים במספר ) שהתמסרו בדורות הקודמים לחשיפת דמותה של החברה היהודית בשלהי הבית השני ותקופת התלמוד ( במיוחד יש להזכיר את אברהם ביכלר , וכן את מורו ורבו של ספראי , גדליהו אלון , ( לבין הדור החדש — חבריו ותלמידיו המרובים — המביאים אל שדה המחקר גישות חדשות ודרכי חקירה מקוריות , תוך כדי ניצול הכלים החדשים שהועמדו לרשותם רק בשנים האחרונות . מצד אחד מגלם ספראי באישיותו ובבקיאותו בספרות חז"ל על כל מרכיביה את דמות התלמיד החכם . אולם את המטען העצום שהביא עמו מבית המדרש , הוא השכיל להעביר תחת שבט ביקורת מדעית קפדנית , ופירות הבדיקה המחודשת הזאת שימשו עבורו אבני יסוד להעמדת תמונה בהירה ומאירת עיניים של פני החברה היהודית בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד . ניתן גם לראות במחקרו מעין גשר ומעבר מתיאור תולדות ישראל בימי הבית , תחום בו החל את פעילותו המדעית , אל חקר תולדות האומה היהודית ודרכי התפתחותה לאחר החורבן . כשם שרק בני דור החורבן חשו על בשרם את האסון הכבד שהביאה המלחמה ברומאים , וחוו באופן בלתי אמצעי את המשבר הדתי רוחני שניחת עליהם בעקבות כשלון המרד וחורבן ירושלים והמקדש , כך דומה כי רק מי שחקר בראשית דרכו את חיי היהודים בימי המקדש , על כל גילוייהם הדתיים והחברתיים , רק הוא כשיר לגשת גם לבחינת משמעות החורבן וההישג הגדול 12 ראה , למשל , מאמריהם של מ' הירשמן , ד' שפרבר , י' פליקס ומ '' ב לתר . 13 דוגמה להתאמתם ושיבוצם של ממצאי בר כוכבא אל תוך התמונה העולה מספרות חז"ל ימצא הקורא במאמרו של א' אופנהיימר בקובץ זה .
|
|