ישעיהו גפני חקר תקופת בית שני, המשנה והתלמוד ותרומתו של שמואל ספראי

עמוד:ח

של הנצרות , כולל סיפורי הברית החדשה , ללא נסיון לשבצם אל תוך המציאות היהודית הריאלית והרוחנית של אותם הימים . כך או כך , כתיבת חיבור בשם Jewish People in the Ageof Jesus Christ Historyof the עשויה ללמד לא רק על חשיבות התקופה בעיני הכותב , אלא גם לשפוך אור על סדר יומו בבחירת הנושאים שעליהם ביקש להעיר , ועל הקווים שהינחו אותו בקביעת עיקר וטפל במהלך חיבורו . זאת ועוד , ריבוי המקורות , המבטיח כל כך במבט ראשון , נמצא בסופו של דבר עשיר רק לגבי תחומים מסוימים , ובשאלות רבות ומרכזיות הנוגעות לאופיה של החברה היהודית עדיין רב הפרוץ על העומד . כמובן , אלמלא חיבוריו של יוסף בן מתתיהו , לא היה בידינו תיאור רצוף של מאורעות התקופה , אשר אל תוכו ניתן לשבץ פירורי ידיעות ומסורות ואף ממצאים חומריים . ובכל זאת , אין להתעלם לא רק ממגמתיותו שליוספוס וכן ממגמתיות הסופרים ששימשו לו כמקורות מידע לגבי פרקים חשובים מאוד של התקופה , אלא גם אין לשכוח שהרצאתו מכוונת בראש וראשונה למאבקים הפוליטיים ה'גדולים' ולעשייה המדינית של מנהיגי האומה . כל זאת רשם יוספוס ללא התייחסות מעמיקה ומפורטת להתרחשויות הפנימיות שבקרב הציבור היהודי ולחיי היום יום של האומה , מציאות שקבעה את דמותה לא פחות מאשר האירועים שנתרחשו מעל גבי הבמה הפוליטית הרחבה . יתירה מזו , גם יצירתו של יוסיפוס וגם מרבית היצירה היהודית בארץ ישראל מראשית ימי הבית השני ועד החורבן , והמצויה בידינו , וכן היצירה היהודית הלניסטית שמקורה בתפוצות — כל אלה שרדו והגיעו לידינו רק בזכות העניין שגילו בהן הכנסיות הנוצריות השונות . הקורא בדברי אוסביוס , בשעה שהלה מתייחס לדברי יוסף בן מתתיהו , חש בעליל כיצד דברי ההיסטוריון היהודי על החורבן שימשו בידי איש הדת הנוצרי כחלק ממסכת תיאולוגית רחבה , שבקשה לבסס את צדקת הכנסייה בראשית דרכה . אפשר כמובן גם להרהר , מה ראו הכנסיות השונות לשמר דווקא את היצירות שהגיעו לידינו כחלק מן האפוקריפה והפסוידאפיגרפה י שהרי הדעת נותנת , כי חיבורים רבים אחרים נמצאו בידי יהודים בימי בית שני , אלא שמשום מה לא ניכר בהם מסר שהצדיק את שימורם בידי הכנסייה עד כדי קנוניזציה , ולו רק באופן מסויג בחלק מן הכנסיות . נמצינו למדים , כי לא זו בלבד שחלק ניכר מן הכתיבה ההיסטורית עד לדורות האחרונים , המבקשת לתאר את ימי הבית השני , בא מפרי עטם של חוקרים לא יהודים , אלא אף זו — חלק נכבד מהמקורות שעליו הסתמכו חוקרים אלה , לא נשתמר ולא שרד בידי יהודים , אלא דווקא בידי זולתם . חלק אחר מן היצירה היהודית — הספרות שמקומראן — נתגלה באקראי , וכשם שניתן לשאול לגבי קורפוס אחרון זה , עד כמה הוא באמת מייצג דעות והלכי רוח שרווחו בקרב יותר מחלקים מזעריים של החברה 3 ראה : אוסביוס , היסטוריה כנסייתית , ב , ו , ; 8-3 שם , שם , י , ; 10-2 שם , שם , כב , 21 ואילך ( עד סוף ספר ב ;( שם , ג , ה , 7-4 ועוד . 4 ראה לעניין זה : pp . 219-230 juive de l'e ' poque du Second Temple ' , Apocrypha , Le Champ Des Apocryphes , 1 ( 1990 ) , M . D . Herr , 'Les raisons de la conservation des restes de la litte ' rature

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר