|
עמוד:ח
לא נוצל כמעט לסיוע לשאלות בעלות זיקה אנתרופולוגית , וזוהי החמצה ניכרת . לשון אחר : בסיס הנתונים הארכאולוגי בישראל , שהוא אולי העשיר ביותר בעולם , אינו מנוצל לדיון בשאלות המעניינות את מרבית הארכאולוגים בעולם , וזהו מצב פרדוקסלי . הספר שלפנינו מהווה ניסיון חריג במקצת להשתמש במידע הארכאולוגי העשיר שבידינו כיום כדי ללמוד על מבנה החברה בארץ ישראל בתקופת המלוכה , היא תקופת הברזל ב . אמנם חקר החברה הישראלית בתקופה האמורה , שחלקים ניכרים במקרא עוסקים בה , משכה חוקרים רבים , אך רובם חוקרי מקרא והיסטוריונים ; הם התבססו בעיקר על התנ"ך לשחזור פניה של החברה הישראלית , ובממצאים הארכאולוגיים הם השתמשו כדי להאיר , לכל היותר , את המסקנות העולות מן הטקסטים המקראיים . לאחר מאה ויותר שנות מחקר ארכאולוגי של הארץ , ניתן לומר כי גישה זו מיצתה את עצמה f קשה מאוד לחדש מתוך חקר המקורות הכתובים עצמם , ונראה כי למחקר המתבסס על הממצא הארכאולוגי יש פוטנציאל חדשני רב יותר , ולכן מחקר זה שונה ממרבית קודמיו . בספר זה , שלא כמקובל , שימשו בדרך כלל הממצאים הארכאולוגיים מסגרת לדיונים — ואילו המקורות הכתובים לרוב רק סייעו להשלמה ולהארה . עלי להדגיש כי אינני טוען שלימוד המקורות הכתובים חסר ערך , שהרי מחקר העוסק בתקופה היסטורית ומתעלם מן המקורות הכתובים אינו מחקר של ממש ; אולם ראוי להפוך את התהליך האינטלקטואלי שאנו עוסקים בו : להתחיל את המחקר בשאלות אלו תוך התבססות על המידע הארכאולוגי , ולשלב בדיון ( באופן ביקורתי כמובן ) את הממצאים הכתובים . רובם של הדיונים בספר הנוכחי כתובים ברוח זו , העשויה אף להאיר את המקורות באור חדש . אני מקווה כי כיוון המחקר המוצג כאן יתרום להבנת החברה הישראלית , ישנה באופן משמעותי רבות מן התפיסות הקודמות אודות היבטים שונים של חברה זו שהתבססו על המקורות הכתובים , ואף יעלה לדיון נושאים חדשים שלא היו זוכים כלל לדיון ללא שימת הדגש על הממצא הארכאולוגי . ארץ ישראל היא כאמור אחד האזורים שנחקרו יותר מכל אזור אחר , ותקופת הברזל ב בה היא אחת התקופות שנחפרו ונלמדו יותר מן התקופות האחרות . ידיעותינו על תקופה זו הן כה רבות עד כי לא ניתן לעסוק בספר אחד בכל סוגי הממצאים של התקופה . במרבית פרקי הספר הושם אפוא דגש על הממצא הארכיטקטוני ברמת השונות ( תכנון עירוני , מבנים ציבוריים ומבנים פרטיים , ( בעוד שהממצא הקטן לסוגיו זכה רק לדיונים חלקיים , הן משום שאין הוא מסייע בפתרון חלק מן השאלות המרכזיות הנדונות בעבודה זו והן בשל קוצר היריעה . לפיכך הספר שלפנינו רק פותח את הדיון בחקר החברה הישראלית ואינו מסיים אותו , ראוי לפיכך להעיר כי חלק מהדיונים המופיעים בספר זה הינם חלקיים ולא ממצים , והם נועדו להמחשה ולהסבר בלבד .
|
|