פרק עשרים ותשעה

עמוד:3

מערבי של עקרבה , המשוקעים עכשיו בתוך בית פרטי שהוצג לפני בשם דאר אלחסן . {( j ^ A j \^) לא שרדו ממנה אלא מגדל ומספר מועט של קטעי קירות גדולים , בנויים מאבנים גדולות , מקצתן שטוחות פאה לחלוטין ומקצתן מזויזות . נכנסו אל הטירה הזאת , אשר חלשה הרחק על כל סביביה , בעד שלוש דלתות שמקומן עודנו ניכר . בשוטטי ברחובות ארבעת הרבעים ראיתי הרבה בורות חצובים בסלע וכמות גדולה למדי של אבני בניין עתיקות , מקצתן פזורות פה ושם ומקצתן משוקעות בבניינים ערביים . כפרט של הווי מקומי אין זה מיותר להזכיר את המקרה הבא . בשעה שעברתי בבית הקברות הביאו לשם גופת אדם שנהרג בערב הקודם . כיוון שהונחה הגווייה בבור החלו כעשר נשים פרועות שער לחולל מחול אבל מסביב לקבר שאך זה נסתם . בעיקר האלמנה נראתה נסערת ביותר ; בצריחות חדות , במחוות ובתנועות עווית קראה להינקם מן הרוצח , וכל הנשים שהקיפוה חזרו על פי דרכן על איומיה וקללותיה . אוסביוס התבטא כך בערך : 'AKpappeip . עקרבים . גבול מזרחי של ארץ יהודה . במטה יהודה . והוא כפר גדול מאוד רחוק מניא 3 וליס כמעט תשעה מילים מזרחה ברדתך לירדן בדרך ליריחו במחוז הנקרא עקרבטני . הכפר הזה , עקרבים , שיש להבדילו מ'מעלה עקרבים , ' אחד מציוני הגבול המזרחיים של דרום יהודה , אין לו כל זכר במקרא , אבל ההיסטוריון יוסף מזכירו כמה פעמים בחזקת העיר הראשה של הפלך בשם זה . 3 יוסף בן מתתיהו , תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים , ספר ב , פרק כ , סעיף ד ; ספר ג , פרק ג.- ה ; ספר ד , ט : ג ; ד , ט : ט .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר