א. הגיונו של בית־הספר והגיונותיה של ההוראה

עמוד:11

מאות שנים אחרי מות קומניוס ) מצאו חוקרים אמריקניים שהמורה נוהג לדבר בכיתתו במשך שני שלישים ועד שלושה רבעים מזמן השיעור , והזמן הנותר מתחלק בין התלמידים לפעילות שגם היא ברובה מילולית . המימצא הזד , עורר שני חוקרים אחרים לבדיקת התמורות שחלו בתחום הזה במשך עשרות השנים האחרונות . הם בחנו חומר ספרותי המתאר הוראה בכיתה וכן ספרות מחקר שעסקה בהוראה . הם ביקשו לבדוק באיזו מידה השפיעו הרעיונות המחייבים הנהגה של שיטות המפעילות את התלמידים , הנפוצים מזה עשרות שנים בין המורים , על סגנון עבודתם . ואלה מסקנותיהם : המחקרים שנסקרו מורים על יציבות יחסית של דפוסי התנהגות " מילולית בכיתה במשך מחצית המאה האחרונה , וזאת למרות העובדה שכל דור ודור של הוגי חינוך , על אף ההבדלים בהשקפותיהם , חזר ושלל את שיטת , האש המהירה' שבה מומטרות שאלות על התלמידים , 3 ואת עצם דפוס השאלות תשובות בהוראה . " בדומה לזה מצא חוקר אחר באספקטים נוספים של ההוראה 1 סמור לראשית המאה הזאת הובעו טענות נגד האחידות הנוקשה " של ההוראה . הטענות האלה נסתייעו במכשירי מדידה של הכשרים האנושיים , שאז החל השימוש בהם . עם עידון מכשירי המדידה הפסיכומטריים , התברר שהתלמידים שונים זה מזה לא רק ברמת האינטליגנציה , אלא לא פחות מזה ברמת יצירתיותם וכן בשמונים ממרכיבי האינטלקט ( גילפורד . ( התברר גם , שייתכנו הבדלים בין רמת הכשירות ( competence ) ובין רמת הביצוע ושההבדלים באינטלקט , בכושר הפיזי ובהתנהגות החברתית , הגדולים בתקופת הילדות בלאו הכי , הולכים וגדלים ככל שהתלמידים עולים בשנים . באורח דרמאטי ניכר הדבר בכד , שבין שמונים תלמידי כיתה ט' tion " , Am . Educ . Res . J ., Vol . 6 , No . 2 , 1966 , p . 163 . 2 Hoetker J ., Ahlbrand Jr . W . P ., "The Persistence of Heciia- Classroom , Teachers College Press , N . Y . 1966 . 1 Bellack A . A ., Kliebard H . M ., et al ., The Language of the

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא