|
|
עמוד:9
א . הגיונו של בית הספר והגיונותיה של ההוראה לטבי שלוש מאות שנים ומעלה חשף קומניוס את עיקרי חולשתו של בית הסםר — את הוורבאליזם השולט בו , אר בית הסםר נשאר מיקדשו של המלל כ » י שהיה . אחר כך תקף רוסו את הסמכותיות המחבלת בהתפתחותם של הילדים , אך בית הסםר נשאר עד היום מוסד הנשען על הסמכות ופועל מכוחה . כמיהתו של פסטאלוצי לכונן בבתי הספר אווירה של אהבה נמוגה כמו הרעיונות הקודמים , ובית הספר הגביר , כנראה עוד יותר , את האווירה התחרותית וההישגית ששלטה בו מאן . רעיונותיו של ר . אואן בדבר הקשר הרצוי בין הלימודים ובין העבודה בבית הססר , כמו רעיונותיהם של ג . קרשנשטיינר ושל ג . דיואי מאה שנים מאוחר יותר , . TOM שנקלטו בבית הספר , נקלטו בו בצורתם הקאריקאטוראלית- זה גם מה שעלה בגורל רעיונותיהם של סםנסר בדבר ראציונאליזאציה של תכניות הלימודים , של מ . מונטסורי , של א . דקרולי , של י . קורצ'אק , של א . ס . ניל , אם להזכיר רק את הבולטים בין מבקריו של בית הספר בדורות האחרונים . גם ההשתמעויות של המחקר המדעי לא השפיעו למעשה על נוהגיו של בית הסםר , למרות היוקרה הרבה שהמדע נהנה ממנה בדורות האחרונים ולמרות שהמורים ועסקני חינוך מודים בדרר כלל במימצאים הרלוואנטיים של המדעים . כוח עמידתו של בית הספר נגד הביקורת הנמתחת עליו מזה מאות שנים ולא פחות מזה נגד הנסיונות הרבים של שיפורו ושיכלולו , מן הדין שיעורר סליאה ותמיהה .
|
|