|
|
עמוד:11
התזכיר לברנדייס לאחר סיום מלחמת העצמאות כתב בן גוריון ביומנו , כ 9 ביוני 1 1949 מחר לפנות בוקר , אני יוצא לאילת כפעם השלישית , בשתי הפעמים הקודמות היה איתי ברל . בנסיעתי הראשונה לפני יותר מחמש עשרה שנה , [ אפריל [ 1935 שינה מראה הנגב את כל תפיסתי הציונית , ולנסיעה ההיא יש חלק בכיבוש הנגב השנה . בסיור באפריל 1935 לא גילה בן גוריון את חשיבות הנגב , שכן כפי שהובא לעיל , כבר בשנת 1918 הוא ראה בנגב איזור התיישבות פוטנציאלי . הוא וראשי היישוב לא הסתירו מהבריטים את שאיפותיהם בנגב גם לפני סיור זה . לדוגמא , כשיחה עם הנציב הבריטי בארץ ישראל ב 21 באוגוסט 1934 הבהיר בן גוריון את עמדתו , שאם יתגלו מים 'יפתור הנגב במידה רבה לשנים הבאות בעיית ההתישבות היהודית . ' הגילוי הגדול בסיור , שיצר תפיסה גיאופוליטית ואסטרטגית חדשה אצל בן גוריון , היה מקומה המרכזי של אילת בהתיישבות היהודית ובמדינה יהודית העתידה לקום . שלט שמצא בן גוריון ליד בניין משטרת אום רשרש , שנכתב בשלוש השפות הרשמיות בארץ ישראל המנדטורית — עברית , אנגלית וערבית — המחיש את האפשרויות הפתוחות בפני היישוב היהודי . היתה זו הוכחה לאפשרות של החלת ריבונות יהודית על איזור כל כך מרוחק ממרכז הארץ . עיר הנמל העברית על שפת הים התיכון . הנגב , מקו עזה-חברון ודרומה , ריק כמעט מאוכלוסייה , לפי יבנאלי , אך עדויות ארכיאולוגיות הפזורות בו מוכיחות , שבתקופות קדומות הוא היה מאוכלס ומעובד : היתרון שיש לדרום בשבילנו הוא באפשרות להשיג בבת אחת שטחים גדולים מאוד ולגשת בהם מיד לעבודה שיטתית מכוונה מראש . לכן תבנה כאן עיר החוף שלנו , ראשית הבסיס . לנמל על חוף הים התיכון של דרום הארץ צריך לחבור נמל שני , באילת : נמל שני צריך להבנות יחד עם התחלת עבודת ההתישבות הרחבה בנגב במקום אשר שלמה המלך חתר ממנו מסילה אל המפרץ הפרסי והים ההודי — באילת מלפנים 7 ועקבה היום . הדמיון הרב בין תפיסתו ההתיישבותית של בן גוריון החל מ , 1935 כפי שתובא להלן , ובעיקר חשיבות הנגב ואילת , לבין עיקרי תוכניתו של יבנאלי , והעובדה שיבנאלי היה מחבריו הקרובים של בן גוריון , מסבירים את הקשר בין תוכנית זו לעמדתו של בן גוריון , אם כי אין לכך הוכחה חד משמעית . סביר להניח , שהאידיאולוגיה שעמדה מאחורי התפיסה שגיבש אז יבנאלי , שאומצה גם על ידי ראשי 'השומר' לשעבר , וביניהם יצחק בן צבי , שימשה בסיס לגישה היישובית והמדינית של ראשי הנהגת היישוב מאחדות העבודה , שבן גוריון נמנה עליה .
|
|