|
|
עמוד:10
היו פרי עטם . אכן , מאז הגדיר האנגלי ווקר כשנות ה 70 את מעמדם של הנוצרים , המוסלמים והיהודים כאחד , כגבוה אך במעט מפראות ראשונית , וטען שהן בורים , שאין למצוא בעירם אפילו חנות ספרים אחת , צעדו הראשונים צעד ניכר קדימה . העבודה , שהשקיעו הכרמליטים במשך דורות בטיפוח העדה , החלה נושאת פרי . על חיפה היה טבוע עתה חותם נוצרי , אשר הובלט על ידי שפע של מנזרים , אכסניות לעולי רגל נוצריים , כנסיות ומיסיונים — מלבד מוסדות החינוך שכבר הזכרנום . ב 1892 חנכו הנזירות הכרמליטיות היחפות את מנזרן — בניין האבן השוכן היום בתחום בית החולים רמב"ם ואשר בגודלו ובתפארתו לא היה דומה לו בחיפה כולה — אולי חוץ ממנזר הכרמליטים שעל ראש ההר . גם הנזירים הפרנציסקנים הקימו באותו זמן אכסניה גדולה לעולי רגל בדרום העיר הישנה . האחיות הרחמניות הקתוליות ( מסדר סנט צ'ארלס ) הקימו , ליד בית ספרן הנזכר שבעיר ( כ ( 1894 ועל הכרמל ( ב , 1904 ברחוב מגידו של ימינו , ( שתי אכסניות , שהיו ( והן קיימות עדיין ) הגדולות והמפוארות בחיפה והשתרעו עם גינותיהן על שטחים נרחבים . אגודה מקרב הכנסיה האוונגלית בגרמניה קנתה אף היא שטח רחב ידיים במרומי הכרמל ( מול 'גן האם' של ימינו ) והקימה עליו שורה של בניינים ובראשם , על קו הרכס , בית מגורים הנשקף למרחוק ( כרמלהיים ) בשביל אנשי דת גרמניים ( היום 'מרכז פנורמה . ( ' גם אנשי הכנסיה הרוסית הקימו , מלבד אלה שבעיר , כנסיה ואכסניה חדשה כמעלה הכרמל — ברחוב החורשה של ימינו . ב 1899 חנכו האנגליקנים את כנסייתם הנאה על שם סנט לוקס שבניינה בוצע על ידי גוטליב שומאכר . אחת הכנסיות הגדולות והמהודרות בעיר נבנתה עוד קודם לכן בכספי משפחת ח'ורי לצרכי העדה המארוניטית . נוסף לאלה שימשו את הנוצרים אותן כנסיות שנבנו עוד לפני 1870 כשבראש כולן עומדת הכנסיה הכרמליטית אשר ככיכר פאריז של ימינו — משכמה ומעלה מכל כנסיות העיר . שורה ארוכה זו של מוסדות חינוך ודת ( ואין היא מלאה ) הגבירה את השפעת הנוצרים והבליטה את אופיה הנוצרי של 'עיר הנזירים , ' בהשוואה למסגדים המעטים , שרק אחד מהם היה ראוי לשמו , ולבתי הכנסת היהודים הדלים . עצם הקמתם והחזקתם של כל המוסדות האלה סיפק שפע של עבודה בלתי פוסקת לבנאים , לאומנים , לגננים ולשאר אנשי שירות נוצרים . גם הוצאותיהם השוטפות של המוסדות , ושל מאות אנשי הדת ששימשו בהם , זרמו כעיקר לידיהם של הנוצרים המקומיים , ובתי הדפוס שלהם , הם שהדפיסו את הספרות הדתית , שהפיצו אלה ביד רחבה בקרב האוכלוסייה . על מעמדם של הגרמנים בעיר כבר דובר . ייאמר עוד , שעל אף התפשטות המושבה הגרמנית לא הצליחו הטמפלרים להדביק את קצב הגידול הכללי של האוכלוסייה . בשלהי התקופה ( 1914 ) כבר ירד חלקם בקרב תושבי חיפה לכדי שני אחוזים וחצי 550 ) מתוך כ 23 , 000 נפש , ( אולם מעמדם הכלכלי והמדיני היה בשיאו . בעיני רבים היתה ונשארה העיר ' חיפה הגרמנית , ' מה שמעיד על עצמת השפעתו של מיעוט כה קטן . חלק גדול מן ההר משער 'הכרמל הצרפתי' ( שנקרא כך בשל דגל צרפת שהתנוסס מעל מנזר הכרמליטים ) ועד לאזור מרכז הכרמל של ימינו — נחשב ל'כרמל הגרמני , ' בזכות רובע המגורים שהקימו המתיישבים למן שלהי המאה הי"ט סביב רחוב קלר . אחוז האמידים והעשירים כקרב הגרמנים היה גבוה ללא השוואה עם כל קבוצה אחרת בעיר . במקצועות החפשיים , כאיכות חקלאותם , מסחרם , תעשייתם ומלאכתם לא היו להם מתחרים . ברם , הגרמנים לא
|
|