חיפה בסוף התקופה העות'מאנית אלכס כרמל

עמוד:5

התפשטותה של חיפה , ריבוי מספר תושביה , העלייה בחשיבותה , בייחוד מאז השלמת סעיף מסילת הברזל החיג'אזית חיפה-דרעא ' ) רכבת העמק ( ' כ , 1905 וכן הלחץ והביקורת המתמידים מצד התושבים האירופים ובראשם הגרמנים — כל אלה אילצו את השלטונות לגשת לשיפור שאר השירותים בעיר . רחובות צרים ומרופשים , ערמות זבל , שלעולם אין מסלקים אותן , חנויות שהן קצת יותר מכוך שבקיר , כתי קפה מלוכלכים , בהמות עמוסות ומנוצלות ללא רחמים , כלבים מוכים וילדים נגועי גרענת וחוליים אחרים — מחזות עגומים כאלה , שהתייר הבריטי ב' ipii ( Walker ) מתאר עדיין בשנות ה 70 של המאה הי"ט , לא נעלמו אמנם כליל מרחובותיה של חיפה , אך מכל מקום נשתנו הדברים לטובה . פקחי העירייה ופועליה , תפקידים שלא נתקיימו בעבר , היו עתה לחיזיון נפרץ ברחובות העיר . השוק הישן נוקה ביסודיות מאשפת דורות שנצטברה בו . ורוצף כהלכה ! לאורך רחובות העיר הוצבו פנסי נפט , שהאירו את חשכת הליל י . פקחי העירייה דאגו לסילוק מטרדים , כעיקר סחורות שנהגו כעלי החנויות להציג בפתחי חנויותיהם , ושהיו חוסמות לעתים קרובות את המעברים י רחובות העיר זכו לניקוי יומיומי , והוחל בהתקנת ביוב ; אנשי מחלקת מהנדס העיר החלו להקפיד על כך שהבנייה תתנהל בהתאם לרישיון שניתן . גדרות או מכנים אחרים , שנבנו בלא נטילת רשות ואשר פגעו בתנועה , נהרסו ; בהוצאות העירייה לשנת הכספים 300 , 000 ) 1909 / 1910 גרוש ) לא נעדר אפילו תקציב מיוחד לקישוט העיר . נקודת התורפה כשטח השירותים העירוניים בשלהי ימי התורכים היתה ונשארה בעיית התברואה . כשפרצה ב 1911 מגפת כולירה בחיפה , לא הגישה העירייה כל עזרה רפואית לנפגעים . היא הסתפקה בשפיכת סיד ברחובות ובהעמדת סכלים לפינוי הגוויות . ואמנם , עם כל ההתקדמות בשטח השירותים העירוניים והממלכתיים השונים , היו אלה כראש ובראשונה מתנת הטבע והתושבים עצמם , אשר בזכותם סיכמו מחכייו התורכים של סקר מקיף ומפורט על ולאית ( פלך ) ביירות את הפרק על חיפה בהערה , ש'לא ראינו עיר יפה כחיפה . ' האדריכל יעקב שומאכר , אביו של המהנדס , הכרטוגרף והחוקר הנודע גוטליב , הוא ולא מהנדס העיר תכנן את המושבה הגרמנית , תפארתה של העיר כולה . ערב מלחמת העולם הראשונה ככר השתרעה המושבה על כרבע משטח העיר . כשזכתה חיפה להיות בסופו של דבר מופת לעיר יפה , נקייה ומסודרת כהלכה , הרי היה זה כעיקר בזכות אותו רובע מערבי גדול . לא ה'שווישים , ' פקחי העירייה , אלא הגרמנים עצמם דאגו לניקיונה ולביטחונה של מושבתם . ילדיהם למדו בבתי הספר הגרמניים , וכל ערבי שרצה להקנות לילדיו השכלה של ממש , שלחם אל מוסדות החינוך הנוצריים או היהודיים ( כי"ח , ( ולא אל בתי הספר של המדינה , שרמתם היתה ירודה . בשעה שפקיד הדואר התורכי היה פורש את המכתבים המגיעים בכיכר המסגד ונותן לכל אדם לחטט בערימה ולהוציא את המיועד לו ( כי לקרוא לא ידע הפקיד , ( היה כל תושב חיפה , שדאג למשלוחם ולמסירתם המהירה והבטוחה של מכתביו , משתמש כמובן בשירותי הדואר האוסטרי , הצרפתי או הרוסי . בתי החולים כעיר היו שלושה : גרמני , אנגלי ובית החולים היהודי , שנוסד על ידי ד"ר א' אורבך . רופאי העירייה עסקו בעיקר כעבודות לבלרות של כתיבת תעודות ; הם לא יכלו לעשות דבר להורדת אחוזי התחלואה והתמותה , שהיו גבוהים בעיקר בקרב המוסלמים , שנהנו פחות מהאחרים ממוסדות הבריאות הנוצריים והיהודיים .

יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר