דוד בן־גוריון והנגב

עמוד:8

קראתי את הספרות על הנגב שישנה , ואני אומר שאין שחר למה שהם אומרים , ואין שחר להבחנה בין הנגב הצפוני — והדרומי . אין שטח בארץ שידמה לנגב . מטעם פשוט : זה שטח רצוף של 12 מיליון דונאם , ריק ושומם , ואין זה מעלה שהוא ריק ושומם . שטח מיושב יותר טוב , אבל לא מבחינתנו . מבחינה ציונית — שטח ריק ושומם הוא יותר טוב , כי אנחנו יכולים להפכו ליישוב יהודי צפוף וגדול ופורח . וזה לא רק עניין הנגב — זה עניין של ים המלח . ולדעת ערכו של ים המלח לא צריך אדם להיות מומחה ( מי שרתוק : אבל זה שייך לחלק הצפוני . ( לא . זה שייך לחלק הדרומי . כי החלק הצפוני הוא בידי הערבים בדיעבד — זה נמסר להם . ים המלח זה אוצר כביר , ודווקא דרום ים המלח . בצפון ים המלח ההובלה לא בטוחה . כי ים המלח חשוב לא במקומו , אלא במה שאפשר להפיק ממנו ולהעביר למקום אחר . מדרום ים המלח ההובלה היא במישור — יש ערבה — ויש ים בדרום , ים סוף . שהערבים רוצים באילת — זה טבעי . אבל גם אנחנו רוצים בזה . הנגב הוא נכס ציוני כביר . ואין לו שום תחליף בכל מקום אחר בארץ ישראל . קודם כל זה חצי ארץ ישראל . אין נגב צפוני ודרומי . נגב הוא השטח השומם והריק עכשיו מאנשים , וזוהי חשיבותו . מה שחסר לו זה מים ויהודים . יש שם סיכוי ליישוב יהודי צפוף , אפילו של מיליונים . משה סמילנסקי סבור , שאפשר ליישב שם שני מיליונים יהודים על חקלאות . אם זה נכון — אז אפשר ליישב עוד שלושה מיליונים על תעשייה . זה שטח ליישובים גדולים . לאסוננו , אותם היהודים הבאים בחשבון — אינם חיים אתנו . אבל שם ספונות אפשרויות גדולות . 16 ) ביוני ( 1948 יהזקןי והשיזף העתיק בחצבה , 1940

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר