|
|
עמוד:9
8 במאמרו 'משמעותה של ההלכה' טבע ישעיה ליבוביץ את המונח 'אשלייתי' ו'בלתי אשלייתי . ' הגדרת האמונה הדתית היהודית כדת הלכה , תוחמת אותה , לדידו , מיניה וביה במסגרת המציאותית של האדם ומונעת ממנו את האפשרות 'להשתמט מתפקידיו' על ידי אשליות על השגת מציאות אחרת . לדבריו , 'חיים שעוצבו על ידי ההלכה הם חיים שאין 9 בהם אשליה , ואין בהם הסחת דעת מהמציאות שהאדם נידון לחיות בה . ' באותה במה ובאותה שנה , פורסמה הרצאתו של פרופ' שמואל הוגו ברגמן , שנישאה לכבוד הכתרתו בתואר 'דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד' באוניברסיטה העברית בירושלים , על הנושא 'חכמה ומדע . ' בין השאר עמד ברגמן על מושג החוכמה וטען כי , ה'חכמה' היא אותו היסוד האחד החודר את העולם כולו והמאפשר לאדם לאסוף ידיעות ולבנות מדעים [ ... ] באשר אנו מרגישים אנו יחידים נפרדים זה מזה . באשר אנו חושבים אנו לוקחים חלק בחכמה האחת ויוצאים מתוך הבדידות שלנו . ללקיחת חלק זה אנו מתכוונים כשאנו מתפללים בשמונה עשרה [ ... ] חננו מאתך חכמה דעה בינה והשכל . מן החכמה האחת הזאת מקבלים כל המדעים את אמיתם , את תוכנם , את אישורם . שני מאמרים אלה עוררו את פרופ' אליעזר גולדמן להגיב במאמר 'על האמונה הבלתי אשלייתית 10 ' ולהציב את מושג ה'אשליה' כמושג מרכזי בסיסי המבחין באופן דיכוטומי בין עמדות דתיות שונות , תוך העדפה ברורה של העמדה הבלתי אשלייתית . גולדמן רואה סכנות בעמדות דתיות אשלייתיות . ביניהן הוא מונה את היהירות של אלה החושבים כי דרכם ודאית היא על כל פרטיה , ובכך מעלימים או מתעלמים מאחד האפיונים של מצב האדם באשר הוא . מרכיב אי הוודאות שבכל מעשה אנוש מצוי גם בתחום ההכרעות ההלכתיות . היומרה , שיש בידי האדם , בידי איזה שהוא אדם , יכולת לזהות בוודאות את כוונת התורה , אף היא שייכת לתחום האשליות . טענות אלה לא באות כלל להחליש או לרופף את עוצמת המחויבות להתנהג על פי ההוראות ההלכתיות שנתקבלו על ידי בעלי הסמך במסגרת נורמות הפסיקה המקובלות , אצל מי שקיבל על עצמו אורח חיים של תורה ומצוות . הדת הבלתי אשלייתית יוצאת מן התחושה הבסיסית של הניגוד בין הבורא לבין המציאות הנבראת ומתוך ההכרה הבסיסית בדבר המרחק הבלתי ניתן לגישור בין האנושי לבין האלוהי . ממציאות זו , ובה , יש לעבוד את האלוהים , כי זה כל האדם . אין , ולא ייתכן שתהיה איזו שהיא אפשרות לחריגה מתוך המסגרת האנושית . זאת , למרות שכל העבודה הדתית איננה אלא התייחסות אל מה שהוא מעבר למסגרת זו . עם זאת , שלילת יומרתה של הדת לגאול את האדם מפגמי היסוד של מציאותו אינה גוררת אחריה בהכרח שלילת יומרתה לגאולה במובן ההיסטורי פוליטי כגון גאולה משעבוד מלכויות או משלטון הרשעים . 8 ראו לעיל , הערה . 5 המאמר נכתב על פי הרצאה בסמינריון ללימודי יהדות בחיפה ב 9 . 1953 דעות , שם , עמ' 10 . 19 לעיל הערה . 1 המובאות ממאמרו זה להלן על פי ספרו , שם .
|
|