|
|
עמוד:11
לשנות את החברה המודרנית ולהחזירה למצב הטרום מודרני ( והיא מכונה בידי ברגר 5 ' אופציה של מסע צלב . ( ' יישום הסכמות של ברגר על התנועה הציונית ופלגיה מלמד על מורכבות התחייה הלאומית בעולם היהודי . מערכת הסמלים של הציונות הכללית , החילונית , תואמת ברובה הגדול את התגובה השנייה , לפי המיון של ברגר . ציונות זו התבססה על רדוקציה של המורשת היהודית , אך כללה גם גישות משיחיות , כדי לתת טעם תרבותי והיסטורי של רצף למעשה הציוני . אולם ההגות הציונית הדתית בכללה — ולא רק תפיסתו של הראי"ה וחוג 7 תלמידיו ותלמידי תלמידיו — מתאימה , לרוב , לתגובה המתגוננת ( השלישית על פי ברגר , ( אף שבסתר לבה חלמה על התגובה האופנסיבית ( הרביעית . ( הציונות הדתית רואה בהשקפת העולם שלה נתון , שאיננו מתיר אלטרנטיבות אחרות מלבדה , לפיכך היא דחתה מראש את התגובה הרדוקציוניסטית של הציונות הכללית מכול וכול . הציוני הדתי יאמר : באשר לאמיתו של דבר החילוניות וחזון משיחי הם 'תרתי דסתרי הדדי , ' שהמשיח נאכל מעצם מהותה של חילוניות נטולת אמונה וקדושה . משיחיות חילונית , הריהי חסרת בסיס ומחוסרת טעם והגיון ויוווז התוכן הנשגב של החזון המשיחי אינו יכול 8 לחול על תוך ריק מאמונה , כשם שאין אחיזה לדתיות בלא אמונה . הראי"ה וחתו היו דורשים את המשיחיות החילונית לשבח , כגילוי התשתית הנפשית ' האמיתית' של החילוני , אך לא כקבלת המשיחיות החילונית בתור אלטרנטיבה , כגורם אונטולוגי וקיומי . וכיוון שאי אפשר היה לציונות הדתית לנקוט תגובה אופנסיבית , לאמור 1 לא היו בידיה הכוח והאפשרויות להפוך את החברה הישראלית לחברה מסורתית ( כפופה לעול תורה ומצוות , ( היא התבצרה בעמדותיה והמשיכה לטפח , בסתר ובגלוי , תקוות משיחיות לכינון חברה דתית טוטלית pxn 1 ttr > ^ s 5 שם , עמ' . 43 6 ראה למשל ב' קימרלינג , בתוך : מ' ליסק וב' קני פז ( עורכים , ( 'מקורותיה של התרבות הפוליטית הישראלית , ' ישראל לקראת שנת , 2000 ירושלים תשנ"ו , עמ' . 399-398 דוגמא מובהקת לפירוש חילוני רדוקציוניסטי מובהק היא הצגת הפעילות המגשימה באקלים של גאולה . הווה אומר , גם הציונות הכללית השתמשה במינוח דתי משיחי לתיאור התחייה הלאומית . ראה ש' הופרט , 'והמכבש היה מובל / במרכבת המשיח , ' ... בתוך . פ' גינוסר ( עורך , ( הספרות העברית ותנועת העבודה , שדה בוקר , 1989 עמ' ; 103- 102 א' שפירא , 'המוטיווים הדתיים של תנועת העבודה , ' בתוך : ש' אלמוג , י' רינהרץ וא' שפירא ( עורכים , ( ציונות ודת , ירושלים , 1994 עמ' ; 307 י' קולת , 'דת , חברה ומדינה בתקופת הבית הלאומי , ' שם , עמ' . 339 מסיבה זו התרכזה הציונות הלא דתית סביב לימוד התנ"ך , שערכיו קלים יותר לרדוקציה לעולם החילוני מאשר הדקדקנות הפרטנית של החכמים . ראה ב' קימרלינג , 'דת , לאומיות ודמוקרטיה בישראל , ' זמנים , , ( 1994 ) 51-50 עמ' . 120-118 7 גישתו של הראי"ה כלפי 'החופשיים' נידונה פעמים רבות במחקר . הניסיונות לחלץ 'סובלנות' ממשנתו של הראי"ה הם פוריים כשלעצמם , ותורמים להבנת משנת הראי"ה . אולם הכרת חוגר הקרוב של הראי"ה והאקלים הרוחני שבו פעל מביאה למסקנה , שעמדתו היא פטרנליסטית במובהק . ראה ד' שוח ץ , אמונה על פרשת דרכים — בין רעיון למעשה בציונות הדתית , תל אביב , 1996 עמ' ; 228-215 א' שגיא , 'הדת היהודית : סובלנות ואפשרות הפלורליזם , ' עיון , מד ( תשנ"ה , ( עמ' ; 194-192 שה , ^ אתגר ומשבר בחוג הרב קוק , תל אביב תשס"א . 8 ישעיהו ברנשטין , במעגלי שעבוד וגאולה , ירושלים תשכ"ה , עמ' . 265
|
|