|
|
עמוד:10
במחקר הארץ ישראלי נהוג לקבוע את הכיבוש הערבי ( 640 ) כמציין את ראשית תקופת ימי הביניים . במידה רבה קביעה זו היא טכנית ואינה משקפת בהכרח את התמורות שחלו ביישוב ובתרבות האנושית באותה עת . לדעתנו תקופת 'ימי הביניים' תחילתה בארץ ישראל למעשה כמאה שנה לפני הכיבוש הערבי , עם אובדן ההגמוניה הביזנטית והירידה בשליטה המדינית של יורשי רומא . סימנים רבים מורים שתהליך ירידתו של היישוב _בארץ ישראל החל להיות מורגש כאזורים שונים בארץ כבר באמצע המאה השישית כתוצאה מרצף אירועים ותהליכים שפקדו את האימפריה הביזנטית בכל _סוריה רבתי . לפיכך ייכללו בעבודה זו מקורות כתובים וממצאים _בוטניים ארכאולוגיים החל מאמצע המאה השישית ואילך . תקופת בית אומיה ( 750-680 ) מתאפיינת בדרך כלל במגמת אחידות והמשכיות לדפוסי השלטון הקודמים . הירידה המכרעת ביישובה החקלאי של הארץ חלה כנראה רק בסוף המאה השמינית ובתחילת המאה התשיעית , כדור לאחר עליית בית עבאס . ( 750 ) בהתאם לכך אנו רואים במאות השישית עד השמינית תקופת מעבר , מעין 'חילוף משמרות . ' פרק זמן זה מוגדר כתקופה עצמאית ואחידה מבחינת התהליכים היישוביים והכלכליים שחלו בארץ . לדעתנו אין גם לראות בכל התקופה המוסלמית הראשונה — החל מהתקופה העבאסית ועד לראשית התקופה הצלבנית — ( 1099 ) מקשה אחת מבחינה יישובית חקלאית . הפעילות היישובית בארץ לא הייתה דומה באזורים שונים ובתקופות המדיניות השונות . כך למשל ניתן למצוא עדויות למפעלי פיתוח עירוניים וחקלאיים באזור החוף בתקופה הטולונית ( שלטון עצמאי בין השנים , 905-868 שמרכזו היה במצרים ) ובתקופה הפאטימית . הבעייתיות בהגדרות הכרונולוגיות מתחדדת בתקופת שלטון הצלבנים , החל מראשית הכיבוש הצלבני בשנת 1099 ועד לסופה של הממלכה בשנת . 1291 במהלך כל התקופה הזאת עוברת הממלכה הצלבנית תהפוכות רבות , הן בתחום הטריטוריאלי והן מן ההיבט היישובי והחברתי . ההגדרות הכרונולוגיות בהקשר לתקופה זו , כגון תקופת ממלכת הצלבנים הראשונה והשנייה או תקופת מסע הצלב הראשון , השני והשלישי , באות מנקודת מבטו של ההיסטוריון העוסק בהיבט הפוליטי בצלבנים . אין הגדרות אלה משקפות את המציאות הגאופוליטית בכל ארץ-ישראל בזמן שלטון הצלבנים . הדבר בא לידי ביטוי בעיקר לאחר קרב קרני _חיטין , ( 1187 ) עם ראשית התקופה האיובית . למעשה מתקופה זו ואילך מחולקת הארץ לשניים : החלק המערבי , הכולל בעיקרו את אזור מישור החוף , נמצא תחת השליטה הצלבנית הנוצרית , והשאר תחת השליטה האיובית המוסלמית . גם חלוקה כוללנית זו אינה משקפת תמיד שוני אתני או תרבותי . תקופה זו מאופיינת בסבך מאבקים והסכמים , תככים ובריתות בין הצלבנים לשליטים האיובים אשר היו מפולגים ביניהם . שינויים אלה יכלו להשפיע במידה זו או אחרת על אופי או היקף עיבוד השטחים החקלאיים , המסחר והכלכלה , אם כי קשה להניח שהייתה להם השפעה ניכרת על אורחות חייו של האיכר הפשוט , אשר קולו אינו נשמע במקורות ההיסטוריים . החיים החקלאיים והכלכליים ממשיכים להתקיים בצל האירועים ,
|
|