מבוא

עמוד:9

מבוא ברשימה קצרה משנת , 1914 שהוצגו בה השתקפויות של אמונות ומנהגים עממיים אחדים במקרא , נוגע חוקר המקרא הגרמני הנודע לודויג קהלר , בין היתר , בשאלה עקרונית וחשובה , שתהווה את עמוד השדרה של הדיון במבוא זה . קהלר מזכיר שני ספרים שעסקו בחקר המשפט 2 1 המקראי : ספרו של מיכאליס משנת 1775 / 76 וספרו של זאלשיטץ משנת . 1853 כן מזכיר קהלר את מחקריהם ופירושיהם של חוקרים נוספים , w . Nowack , J . Benzinger ) ועוד ) ותוהה מדוע אין בכל המחקרים הללו שום אזכור של המוסד החברתי המשפטי הידוע של הפשטת האישה הנואפת והצגתה עירומה בציבור . מוסד זה משתקף בבירור ביחזקאל טז 35 3 ואילך ובהושע ב , 5 וללא ספק היה נהוג בתקופת המקרא . לדעתו של קהלר מוסד חברתי משפטי זה נעלם מעיני חוקרים אלה , שהתיימרו לתאר במחקריהם את עולם המשפט של עם ישראל בתקופת המקרא — ואוסיף : גם מעיני רבים וטובים אחריהם עד ימינו אלה — משום 4 שכל תשומת לבם הייתה נתונה ל'משפט הכתוב' ( geschriebene Recht ) במקרא . במושג 5 ' המשפט הכתוב' מתייחס קהלר לאותם מקורות שבמקרא , קובצי החוקים שבתורה , אשר , 6 לפחות מבחינה רשמית , מייצגים את המטריה המשפטית של המקרא . לדעתו של קהלר , אילו הרחיבו חוקרים אלה את חוג תצפיתם ועיינו במקורות אחרים במקרא , תוך היעזרות בספרות האתנולוגית הענפה שעמדה לרשותם , חזקה עליהם שהיו מגלים מוסדות ומנהגים משפטיים נוספים שלבטח היו להם מהלכים בישראל בתקופת המקרא , אף על פי שלא נזכרו ב'משפט הכתוב . ' קהלר מדגים את טענתו על ידי ליקוט רמזים הפזורים לאורך המקרא ומשקפים מוסדות 7 ומנהגים כאלה . 2 J . L . Saalschiitz , Das Mosaische Recht , nebst den vervollstdndigenden thalmudisch-rabbinischen 2 J . D . Michaelis , Mosaisches Recht , 6 vols ., Frankfurt a . M . 1775 / 76 1 2 3 Bestimmungen , 2 vols ., Berlin 1853 אנו מודעים כעת לקיומו של נוהג זה אף בנוזי ובממלכת ח'נה שבאזור הפרת התיכון מאמצע האלף השני לפנה"ס . לדיון מלא בתעודות המאזכרות מוסד זה ובמשמעותו המשפטית ראו מלול , 1988 עמ' 122 ואילך . 4 להלן ולאורך כל הדיון יתורגם המונח האנגלי Recht ) law בגרמנית ) הן במילה 'משפט' הן במילה ' חוק , ' ואין הבדל במשמעות . 5 שימו לב שבכותרות ספריהם של מיכאליס וזאלשיטץ מופיע הביטוי , Mosaische ( s ) Recht היינו ספר התורה . 6 להלן אגדיר ביתר דיוק מה כוונתי במונח 'רשמי' בהתייחס לחומר המשפטי שבמקרא ולהבדלתו מהחומר המשפטי ה'בלתי רשמי , ' שעליו מושתתים פרקי ספר זה . 7 מעניין להזכיר בהקשר זה את המחלוקת הקיימת במחקר באשר למוסד האימוץ ולשאלת קיומו או אי קיומו בישראל בתקופת המקרא . היות שמוסד זה אינו נזכר בחומר המשפטי הרשמי שבמקרא , הסיקו רוב החוקרים שאימוץ לא נהג בישראל הקדומה . אך , כפי שאראה בדיון להלן ( ובייחוד בסעיף 2 . 1

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא