|
|
עמוד:8
קשיי קליטתם , הישגי קליטתם הם לב לבו של העידן . בכל המאמרים שבקובץ זה ניכר , במידה זו או אחרת , רישומם של העולים , פליטי שואת אירופה ויוצאי ארצות האסלאם . הנושא השלישי אותו מזכיר בן גוריון הוא נושא ההתיישבות . בן גוריון מבליט במיוחד את חשיבותה של ירושלים , את חשיבות הנגב ואת ה"ייהוד" של שורת ערים ערביות . אין הוא מזכיר בדבריו את מאות הקיבוצים , מושבי העולים ועיירות הפיתוח שנוסדו באותה תקופה ושנתייחס אליהם בקובץ זה . נושא רביעי שבן גוריון החשיב מאוד , הוא נושא מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל . " נעשינו לגורם בינלאומי , " הוא אומר , ומוסיף "ולא רק נושא לדיונים בינלאומיים . " במיוחד היתה חשובה לו תמיכת הדימוקרטיות המערביות : ארצות הברית , גרמניה , צרפת וארצות אחרות . עם זאת הוא הדגיש את העובדה שישראל החלה כבר בשנותיה הראשונות להצמיח ידידים באסיה והוא קובע : "רוב מדינות אפריקה העצמאיות הן ידידות לישראל . " גם בהקשר למעמדנו הבינלאומי הוא קבע את אשר רצה כי יקרה : "אין עוד מערערים ( במערב לכל הפחות ) על הגבולות [ של מדינת ישראל . " [ יתר על כן , הוא טען כי בעיית הפליטים הערביים ממלחמת העצמאות הולכת ומתמוססת ואמר : "בארצות [ המערב ] גברה ההכרה שהפליטים יש ליישב בארצות ערב . " כמה אופטימיות וכמה נאיביות יש באמירה זו ... נראה כי בן גוריון חש בטחון יתר אחרי שהצליח לגייס את אנגליה וצרפת להילחם לצדנו במלחמת סיני . שנתיים לאחר מבצע סיני , היה משוכנע שהמבצע העלה את קרן ישראל בעולם . הוא טען שבזכות היוזמה המלחמתית נפתחו נתיבות ים סוף והתקרבנו לארצות אפריקה והמזרח הרחוק . העובדות הטריטוריאליות היו נכונות - אך אלו הפוליטיות היו מורכבות הרבה יותר ... מעניין , כי בין המדינות שבן גוריון מזכיר כמי שהחלו להסתייע בישראל מצויה סודן . זו גם המדינה המוסלמית היחידה המוזכרת בנאומו . כדאי לשים לב אילו נושאים לא הוזכרו כלל בדברי בךגוריון במרכז מפלגתו . הרשימה מפתיעה . נושאים כגון : אשכנזים וספרדים בישראל , דתיים וחילוניים , יחסים בין יהודים לערבים אזרחי המדינה - שלושת השסעים העומדים כיום במוקד הפרובלמטיקה הציבורית הישראלית , לא זכו לכל התייחסות בדבריו הנ"ל . כותבי עידן זה הקדישו שורה של מאמרים לנושאים יסודיים אלה . כל חוקר בן ימינו איננו יכול עוד להתעלם מהם . בן גוריון מסכם את העשור במשיכת מכחול ורדרדה : הוא חש שהמדינה הקטנטונת , שעל הקמתה הכריז בה ' אייר תש " ח , הפכה לגורם בינלאומי מוכר ומוערך . באותו נאום קבע בן גוריון שמונה נימוקים שבזכותם עלתה קרנה של מדינת ישראל . ראוי לשים לב לסדר שבו הם מופיעים : ( ו ) גבורת צה"ל ; ( 2 ) התיישבות העובדת ( קיבוץ ומושב ( 3 ) ;( הסתדרות העובדים ; ( 4 ) הישגי המדע בישראל ; ( 5 ) כושר המעשה שלנו בחרושת , בספנות ובתעופה ; ( 6 ) כיבוש השממה ; ( 7 ) קליטת המוני עולים , מיזוגם והעלאתם התרבותית והחברתית ; ( 8 ) יציבותנו ועצמתנו המוסרית בתוך סביבה מעורערת ומושתתת . חוזרת אצל בן גוריון ההדגשה כי הנימוק הראשון לעליית קרנה של המדינה הוא גבורת הצבא . במקום השני והשלישי נמצאות ההתיישבות העובדת ותנועת הפועלים , שבמקומות אחרים
|
|