מבוא

עמוד:12

בתחושת חוסר אונים פוליטית רחבה ? לדעתנו , שילוב זה משקף וגם גורם אי נחת פוליטית . אך אין ביכולתנו להביא הוכחות ישירות לטיעון זה " ... אחת ממטרותיו של הספר הזה היא להביא את ההוכחות האלה , והדבר כרוך בגישה מתודולוגית ובחקירה מקיפה לעומת מה שנעשה בעבר . לאחרונה הרים גדי וולפספלד תרומה חשובה לידיעותינו בתחום זה באמצעות ניתוח 6 מעמיק של התנהגותם ושל דעותיהם של המפגינים בארץ . באמצעות סקר דעת קהל מקיף ובדיקה אישית בשטח הוא משיב על השאלה "מה מביא את שמוליק להפגין "? זאת עבורה מעניינת ביותר העוסקת גם בניתוח הדינמיקה בין המפגינים למדיה וגם בקשר בין המפגינים לשלטונות . עבורה זו מציירת תמונת מצב נאמנה של תופעת המחאה בארץ באמצע שנות השמונים , אבל חסרים בה כמה יסודות חשובים . ראשית , אין כאן סקירה היסטורית , ועל כן , בהעדר רציפות של תקופות שונות והשוואה ביניהן , קשה לדעת האם ממשיכה המחאה בשנת השמונים את תופעת המחאה בעבר ובאיזו מידה . שנית , וולפספלד אינו מרבה להידרש בעבודתו ליסודות הפנימיים של המאורעות עצמם ( כגון נושא , עצמה , גודל , הכתובת שאליה מופנית המחאה , מיקום , וכו , (' מאחר שאין הוא סוקר את המאורעות עצמם במשך השנים . כאן טמונה אחת הטעויות הגדולות של המחקרים שכבר הוזכרו - ההנחה שמחאתן של התנועות היא עיקר הסיפור של הפעילות החוץ פרלמנטרית בארץ . טעות לחשוב שבהתמקדות בקבוצות מחאה אפשר להבין את התופעה כולה , אבל רק באמצעות מחקר כמותי אמפירי מתבררת מידת הטעות הזאת . 5 שם , עמ י . 519 6 בין השאר ראה גדי וולפספלד " , פעילות פוליטית בישראל - המקרה של ימית , " מדי נד ,, ממשל ויהשם ני / לאלמיים , 22 ( חורף , 0984 עמ י . 50-39 בייחוד ראה ספרו , . Participation and Protest in Israel , Albany , NY : SUNY Press , 1988 The Politicsof Provocation : במידה מסוימת משלימים ספרו וספרי זה את זה . מחקרו מבוסס כמעט רק על סקר דעת קהל מקיף ומעמיק שעשה באפריל 1982 וכן על סקירה קצרה יחסית ( מעיתון "הארץ (" של האירועים בשנים . 1984-1979 חשיבותה הרבה של עבודה זו טמונה בניתוח הגורמים האישיים הפסיכולוגיים המניעים את המפגין ואת הפעיל הפוליטי בארץ בראשית שנות השמונים . כפי שיוסבר בהמשך , יובא בספרי ניתוח שכזה ( קצר יותר ) המבוסס על סקר דעת קהל שעשיתי בדצמבר , 1981 אבל כאן נוסיף כמה וכמה תחומים אחרים שוולפספלר לא נגע בהם . ראוי לציין שבכמה תחומים יש בינינו תמימות רעים , ובאחרים - דעותינו חלוקות . בכל מקרה אפשר לסכם ולומר שגישתו נוטה יותר לצד המיקרו ( המפגינים עצמם ) וגישתי על פי רוב נוטה לצד המקרו ( האירועים עצמם , תכונותיהם וגורמיהם הסביבתיים . ( לפיכר אני ממליץ לקרוא את ספרו המשלים את ספרי כדי לקבל תמונה כמעט מושלמת של המחאה הציבורית בישראל . 7 שפרינצק , למשל , קבע שמחקרו "יוצא מתוך הנחת יסוד כי היסטוריה פוליטית ואירועים פוליטיים ניתנים להסבר בעיקר דרך הסבר התנהגותן של קבוצות פוליטיות ולא של אנשים סתם - אזרחים מצביעים , אזרחים תומכים , אזרחים בעלי דעה וכו " . ' שפרינצק xtrn , פוליטיקה , עמ ' . 3 כפי שנראה בהמשך , תופעת המחאה בארץ כוללת הרבה יותר מקבוצות לחץ חוץ פרלמנטריות "מקצועיות " כמו הפנתרים השחורים , שלום עכשיו וגוש אמונים . לסקירה על שלום עכשיו וטש אמונים ראה : מרדכי בר און , שלום עכשיו : לריוקנה של תנועה , ת " א : הקיבוץ המאוחד , ; 1985 צבי רענן , גוש אמונים , ת " א : ספרית פועלים , . 1981

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר