מבוא

עמוד:11

מבוא מחאה ציבורית היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בזירה החברתית והפוליטית בארץ מיום הקמת המדינה . לפיכך מפתיע הדבר שלא הרבה פורסם בעניין זה . כמה מחברים אמנם כתבו על התופעה אגב התמקדות בתנועת מחאה זו או אחרת , אבל רשימת החוקרים שנדרשו לנושא הידרשות מקיפה יותר היא מצומצמת ביותר וכוללת רק את שפרינצק , את עציוני הלוי , את וולפספלד ואותי . אהוד שפרינצק היה הראשון ( בראשית שנות השבעים ) ש"גילה" כי המחאה הציבורית היא תופעה הראויה למחקר מדעי . במונוגרפיה הראשונה שלו הוא סקר כמה תנועות מחאה ישראליות רדיקליות כדי להבין את תהליך ה"קואופציה" ( ההצטרפות ) 1 של קצתן אל תוך הממסר . ואולם שפרינצק לא שיבץ את הקבוצות הללו ברצף היסטורי כלשהו , כלומר הוא לא הראה את מקומן ואת מידת הייצוגיות שלהן בהשוואה לתנועות בעשרים השנים הקודמות . מאז שב שפרינצק ועסק כמה פעמים בנושא המחאה אגב 2 התמקדות בתנועות מחאה מסוימות אחרות . ואולם להוציא מאמר כללי אחד - וגם 3 בו הדגיש את הפן הקבוצתי - אין עבודותיו נדרשות להקשר הרחב יותר , כלומר למחאה הציבורית כחלק אינטגרלי של הפוליטיקה הישראלית . עבודתו של שפרינצק היא אפוא חלוצית , ואפילו מקורית מכמה בחינות , אבל היא מתמקדת בתחום צר יחסית . 4 מאמץ להרחיב את היריעה עשתה חוה עציוני הלוי , שביקשה במאמרה המעניין להבין מה עומד מאחורי המחאה הישראלית , ואיך מושפעת התופעה הזאת מחולשותיה ומכוחה של המערכת הפוליטית . ואולם הניתוח כולו עומד על שתי (!) תנועות מחאה בלבד . למרות זאת , ראויה לציטוט מסקנתה העיקרית המנוסחת ניסוח כללי וספקני : " מהי משמעותה של רמת השתתפות פוליטית גבוהה בקרב הציבור הישראלי המלווה 1 אהוד שפרינצק , rat עזלישיקד , של רה-ליגיטימיות בישראל , , 1972-1967 ירושלים ; מכון לוי אשכול . תשל"ג . 2 אהוד שפרינצק , "גוש אמונים — מודל הקרחון של הקיצוניות הפוליטית , " מרינה , ממשל לי / 7 סי 0 כץילארמ"ם , 17 ( אביב , ( 1981 עמי 3 . 49-22 אהוד שפרינצק " , פוליטיקה חוץ פרלמנטרית בישראל , " סקילה חלדקיח . ( אוגוסט ספטמבר , ( 194 עמי Quarterly , Vol . 90 , No . 3 ( Fall 1975 ) , pp . 497-520 Eva Etzioni-Halevy , "Protest Politics in the Israeli Democracy " , Political Science 4 . 45-35

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר