|
|
עמוד:7
עם הספר באיגרת פרדה מיום ה 11 במאי , 1993 ששיגר המלך חוסיין לנשיא חיים הרצוג לרגל סיום כהונתו , כתב לו המלך : " אני שמח ששנינו , כשכנים , מסוגלים להשתחרר ממגבלות הטקס ולפרוץ מחסומים המפרידים בינינו . ידידי , אני יכול להבטיחך שכאשר נזכה בהסרת המחסומים ובהחלפתם בשלום בין בניו של אברהם , יהיה זה בעיני שיא ההישגים שלי בשנות שירותי . '' אל שיא מיוחל זה העפיל חוסיין מלך ירדן שבעה עשר חודש לאחר מכן ב 26 באוקטובר , 1994 בחתמו על חוזה השלום עם ישראל . אל מטרה זו שאף וחתר המלך , מאז פגישתו הראשונה עם ד"ר יעקב הרצוג בלונדון , ב 24 בספטמבר . 1963 בדרכו הארוכה אל פסגת השלום היה על המלך חוסיין להתמודד בבלמים ובמחסומים הרבים , שהציבו בדרכו הן מדינות ערב והן הפלשתינים שבממלכתו . אילוצים כל ערביים אלה הביאו את המלך להתעמת עם ישראל בשדה הקרב , אבל טבילות האש הרבות לא מוטטו את שאיפתו לשלום בין בני אברהם — ייתכן , אפילו , שחישלוה , כפי שמעידים דבריו בדיווחים על פגישותיו עם נציגי ישראל . דיווחים אלה מכונסים בתיקים כמוסים במשרד ראש הממשלה ומסווגים בשם "צ'ארלס , " שם צופן שהטביע יעקב הרצוג ( שלזכרו מוקדש הספר , ( בדיווחו לראש הממשלה לוי אשכול על פגישתו הראשונה עם המלך , ארבע שנים קודם למלחמת ששת הימים . מלחמת 1967 גרמה להפסקת הקשר בין ירושלים לרבת עמון לשלושה שבועות בלבד , אבל לא שמה קץ לשיחות ולדיווחים עליהן שהוסיפו ונאגרו באותם תיקים . המלחמה שינתה את ה"גאוגרפיה , '' את הגבולות , אבל לא שינתה את ה"כימיה" בין מנהיגי שתי המדינות השכנות , ולא פגעה בהבנה ארוכת השנים בנוגע לחשיבותה של ישראל בשמירת עצמאותה של ממלכת ירדן , ולמקומה של ירדן בדוקטרינת הביטחון של ישראל . הבנה בסיסית זו עמדה במבחן ב 1970 כשהמלך נזקק לסיועה של ישראל להרתעת הפלישה הסורית לירדן , והיא עמדה במבחן במלחמת יום הכיפורים , בעת שצבא ירדן
|
|