|
|
עמוד:45
הקמת בתי כנסת חדשים נאלצו להעמיד מנייני מתפללים גם בבתי מגורים . בעיקר עשו זאת משפחות אמידי הקהילה . היה בכך משום חריגה מהנוהג היהודי המקומי , כי אין מקימים בתי כנסת פרטיים , וכי בתי הכנסת שייכים לקהילה בלבד . עדות לנוהג הישן ניתן למצוא בספר הנוהגים וההלכות מאת הרב רפאל אהרן בךשמעון : יתקנה קדומה נוהגים בה דור אחר דור שאין רשות לשום אדם [ ... ] יהיה מי שיהיה לבנות בית הכנסת או בית המדרש שיתפלל בו לזכותו הפרטית , כלל ועיקר , כי אם כל הבתי כנסיות הם מקנת וזכות הקהל . ' בתי הכנסת של שכונת היהודים היו בנויים במתכונת המקובלת במצרים : ההיכל במזרח , והכניסה למבנה ממערב . במרכז אולם התפילה ניצבה התיבה , לרוב מוגבהת מעל רצפת אולם התפילה המרכזי . על רצפת בית הכנסת היו פרושות בדרך כלל מחצלות , ובמקרים אחדים גם שטיחים . על חלק מקירות פנים בית הכנסת היו חרוטים או מצוירים פסוקי קודש , לרוב מספר _תהלים,- וכן נהגו לחרוט ולצייר במקומות שונים באולם התפילה המרכזי סמלים בעלי מוטיבים יהודיים . במקומות מסוימים בקירות פנים אולם התפילה היו רשומים שמותיהם של נדבנים אשר סייעו בבניין בית הכנסת , בהחזקתו וברכישת רהיטיו ואבזריו . כמו בבתי כנסת רבים במזרח כך גם בשכונת היהודים היה אולם בית הכנסת מעוטר בנברשות ססגוניות , לרוב בצבעים אדום , ירוק וצהוב . בתוך אולם התפילה , ולעתים גם בקומת עזרת הנשים , ניצבו מספר עמודי שיש . לרוב שיקף המראה , בעיקר החיצוני , של בתי הכנסת את מצבה הכללי של הקהילה היהודית . במהלך ימי הביניים ועד למחצית המאה _ה 9 ו היה מצבה הכללי של הקהילה היהודית במצרים גרוע . הדבר התבטא במראיתם העלובה ובהחזקתם הלקויה של בתי הכנסת ושאר מוסדות הקהילה . עדות לכך ניתן למצוא בתיאורו של יעקב ספיר ;( 1885-1822 ) הוא ביקר במצרים בשנים 1857 _ו 869 ו , והעלה את רשמיו על הכתב בספרו 'אבן ספיר . ' באותה עת עמדה הקהילה המקומית על סף מפנה חיובי ושיפור במעמדה , אך תיאורו של ספיר מצביע על ההזנחה וההידרדרות של בתי הכנסת בקהיר ערב המפנה : 'ליהודים ברחובותיהם בתי כנסיות ישנים מאוד בנויות על מנהג ארצות קדם עומדות במעמקים בירכתי הרחובות והחצרות עם חלונות וארובות קטנות לא תואר ולא הדרי . במחקרו של גוטהיל מראשית המאה העשרים על בתי הכנסת בשכונת היהודים נמנו מספר בתי כנסת , אשר נבנו בתקופות שונות . חלק הארי של בתי כנסת אלה אינם קיימים עוד , ואף לא ניתן לזהות את האתר שבו שכנו . מחקרו של גוטהיל מי _^ ה אמנם את מיקומם של בתי כנסת אלה , אך בתשעים השנים שחלפו מאז שורטטה מפה זו חלו שינויים מפליגים ברחובות השכונה , במבניה ובנופיה . בין בתי הכנסת אשר לא שרדו ניתן לציין את בית הכנסת אל תרכיה , אשר לפי העדויות היה מהמפוארים שבבתי התפילה היהודיים בקהיר , בית הכנסת רדב"ז , על שם רבי דוד אבךאביזמת ז . אשר הגיע לקהיר מיד לאחר גירוש ספרד , ( 1492 ) וכבר אז יצא שמו כאחד הידועים שבפוסקי ההלכה מקרב גולי ספרד,- בית הכנסת קטן המידות על שם שמואל אבן סיד בעל הנס,- בית כנסת על שם רבי ישמעאל ובית כנסת על שם רבי יעקב אבו שערה , אשר אוחדו
|
|