|
|
עמוד:41
התמורות מאז המאה ה 19 עבור החברה המצרית — ובתוכה העדה היהודית — הייתה המאה ה 9 ו תקופת מעבר בין ימי הביניים לבין עידן של שינויים עצומים , _pni'n _cp להטביע את חותמם בכל תחום בחייהם של תושבי מצרים . מגמות העידן החדש שינו כמעט לבלי הכר את תפקודה הכולל של החברה המצרית ועיצבו מגמות חדשות בהתפתחותה הכלכלית , החברתית , התרבותית והלאומית . בהדרגה הל ך וקטן , אם בי לא נעלם לחלוטין , משקל ן של מסורות ימי הביניים . בד בבד החלו חודרים מסורות , נורמות , ערכים ומסגרות תעסוקה והתעניינות חדשות , והשפעותיהם ניכרו בכל רקמות החיים במצרים . כך הלבה ונוצרה מגמה אשר בעיקרה הייתה מעין מזיגה בין מורשת ימי הביניים לבין השפעות העידן המודרני . מגמה זו התבססה ובלטה בעיקר בעריה הגדולות של מצרים , ובראשן קהיר ואלכסנדריה . מאוחר הרבה יותר , ובהיקף קטן יותר , החלה מגמה זו להסתמן גם בערי השדה ובכפרים של מצרים . גם לאחר שתהליכי המודרניזציה החלו נותנים אותותיהם בקהיר , נשתמרה מורשת ימי הביניים בהיבטים רבים שלה ברבעים הישנים של העיר , לרבות שכונת היהודים . מורשת זו התבטאה במראה הסמטאות , הבתים , החנויות והבזארים . ביטוי מוחשי למורשה זו ניתן היה למצוא בכוכים הצרים שבהם עמלו אומנים ושוליות , אשר היו מאוגדים בגילדות מקצועיות שונות , על התקנת מוצרים בשיטות ובכלי עבודה אשר אפיינו את ימי הביניים . בד בבד החלה קהיר משנה את פניה , ובעיקר לנוכח פריצת דרכים חדשות , הרחבת נתיבי מעבר ישנים , פיתוח מפעלי תעשייה , רפורמות במנהל הציבורי וראשיתו של תכנון עירוני מודרני . מעברה של הבירה קהיר מעיר ימי ביניימית לעיר מודרנית התבטא גם במעבר מהתארגנות חברתית על פי השתייכות אזורית , לאומית ודתית להתארגנות על פי מעמד חברתי ורמת הכנסה . בשלב זה גם הל ך וגדל המתאם בין משלח היד ובין המוצא האתני אצל תושבי קהיר . האליטה הצבאית והמנהלית של המאה _ה , 19 אשר הורכבה בעיקר תורכים צירקסים , זרים ובני מיעוטים דתיים , עסקה על פי רוב במסחר לענפיו . בעבודות השירותים וככוח עבודה בלתי מיומן וזול שימשו שכירי יום ו אלה היו , לרוב , בני כפרים מצריים ובני עמים אפריקניים אשר הגיעו לערי מצרים בנסיבות שונות . כל אחת מהקבוצות _האתניות הדתיות שכנה ברובע מסוים בעיר , ומצב זה שיקף על פי רוב את הקשר הישיר בין הזהות האתנית לבין משלח היד . בדרך כלל הייתה גם קרבה רבה או סמיכות ממש בין מקום המגורים לבין מקום העבודה . תמורת מסוימת בריבוד המקצועי של יהודי מצרים ניתן לאתר החל מאמצע המאה ה . 19 חשיפתו של המשק המצרי למודרניזציה המערבית , ובעיקר שילובו בכלכלת אירופה — תהליך אשר קודם בעידודם של השליטים מבית מחמד עלי , חוללו תמורה ממשית במגמות התפתחותו של המשק המצרי , ובעיקר במעמדם של העוסקים בתחומי הפיננסים והמסחר . אחד הביטויים העקיפים לתהליך זה היה צמיחתו של מעמד בעלי
|
|