|
|
עמוד:3
תמורות בנופי גוש עציון בעקבות סיפורי נוסעים מן המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים דוד עמית לזכרו היקר של מוטקה אברהמי , שלא היה רגיש ממנו לנוף ולשמירתו ההתיישבות היהודית בגוש עציון , שהחלה בשנות העשרים של המאה הנוכחית , ידעה גלי בניין וחורבן . גלים אלה השאירו את רישומם בנוף הגוש . בוודאי נכונים הדברים ביחס לתקופתנו אנו , שהחלה בתשכ"ח , עם השיבה לגוש . מאז נמצא גוש עציון בתנופת יצירה שלא היתה כדוגמתה . יישובים חדשים מוקמים , והוותיקים יותר מצויים כל העת בתהליך התרחבות והתבססות . מוסדות חינוך ותרבות , מפעלי תעשייה ומבני משק — כל אחד מהם ניכר בנוף האזור בצורתו האופיינית . שטחי הבור ניטעו בעצי פרי , ובשטחי הטרשים , שלא יצלחו למטעים , נשתלו חורשות לנוי ונופש , המהוות 'ריאות ירוקות' לאוכלוסיית הגוש , הגדלה והולכת . העין מתרגלת לנוף העכשווי , ועוד מעט יישכח כי לא כך היו הדברים מעולם . כעמודים הבאים מבקשים אנו אפוא לבחון , בעזרת עדויות שבכתב , בציור וכאיור , מה היה מראה נופו של הגוש בטרם החלה בו ההתיישבות היהודית , תוך התמקדות במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובראשית המאה הנוכחית . בשטח שבו יקום לימים גוש עציון , שטח שאדמתו טרשים ברובה הגדול ומקורות מים של ממש אין בו , המראה שמשך ביותר את תשומת הלב באמצע המאה התשע עשרה היה מראה החורבות העתוקות . היטיב לתארו החוקר האמריקני אדוארד רובינסון , אבי המחקר הגיאוגראפי היסטורי של אדץ-ישדאל , במסעו בשנת 1852 1 .. נעצרנו ב 8 . 15 ליד באר של מים חיים ליד חורבות מרינה , בעת המשיכנו צפונה בצד עמק הנקרא ואדי שחט . הוא ישר ושטוח . המשכנו בו עד ראשו . בפתחו מימין היו השרידים הדלים של אום אל מיש . הלאה צפונה הוא פתוח וראוי לעיבוד . כמה אנשים חרשו . ב 8 . 45 הגענו לעץ בראש העמק . בפרשת המים הוא ציין כביכול את דוד עמית הוא חבר קיבוץ כפר עציון ומדריך בבית ספר שדה כפר עציון . פירסם מאמרים על אזור גוש עציון .
|
|